מאיפה הכוח להמשיך?

שלום אורית

אכן משבר , אבל את לא אשמה בזה שאת חולה. זה מוזר לי שכל שבועיים מחליפים תרופה. האם את מטופלת אצל אפליפטולוג? מומחה שהוא נירולוג שהתמחה באפילפסיה בקרב מבוגרים?

יש אפשרות להעזר בהתמודדות בקבוצות תמיכה של אי"ל בת"א או בעובדים סוציאלים של אי"ל שמסייעים לאנשים במצבים דומיםי לשלך ברחבי הארץ.

יש לאי"ל סניף בחיפה ת"א וירושלים ושם יש עובדים סוציאלים וסטודנטים לעבודה סוציאלית בהדרכה צמודה שפוגשים אנשים בשעות משבר אלו ומסייעים להם להתמודד.

למזלנו מדובר במשבר שהוא הפיך וסביר שהמצב ישתפר.

מספרי הטלפון ש העוסי"ם לשם קביעת פגישה

ירושלים 02-5000283

ת"א 03-5379090

חיפה 04-8527163

בהצלחה רבה

יוסֵי

יוסי תודה על התגובה המהירה. מטפל בי נאורולוג שעובד באיכילוב, אני לא יודעת אם הוא מומחה לאפילפסיה .אבל הוא אחת האופציות שיש לי בקופת חולים מאוחדת.והוא עובד בנאורולוגיה באיכילוב. אני בהחלט העזר במספרי הטלפון שנתתה לי ושוב תודה תודה תודה על ההתיחסות. אתה יודע מה מצחיק? שאני החולה, אני צריכה עזרה,ובארץ שלו אני צריכה להתבייש להיות חולה כי אני מפחדת להפסיד את מקור הפרנסה שלי, ואם החברים של הילדים שלי ידעו על המחלה אז אני אבייש אותם,ותודה לאל שיש לי בעל מדהים כל כך שסובל אותי ואיתי,וגם ככה הראש לא כתמול שלשום אז במקום לנסות להבריא ולחפש עזרה אני עסוקה בלהסתיר להתבייש ולהתאכזב מעצמי, אני יודעת שזה לא כל בסדר - אבל הזכרון שלי נפגם המראה שלי נפגם חדות המחשבה שלי נפגעה אני חצי בן אדם ולמרות הנימה הפסימית אני באמת עדיין משעשעת ואופטימית אבל כנראה הכדורים האחרונים (אפנוטין)החזירו אותי אחורה ומי שגר בראש שלי זה ממש לא אני. ממש כמו בתקופת הטגרטול- והכל עכשיו כשאני צריכה להכין את הילדים לחג הפורים ולארגן משלוחי מנות ולהמשיך לתפקד ולהסוות. ודווקא עכשיו אני מסוממת לא מפוקסת לא רואה טוב בעיניים מסוחררת ישנונית וחלשה, נפוחה בפנים - זה ממש לא מתאים עכשיו. !!!!!