מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- רוצה לשתף אותכם בסיפור שלי אפילפסיהXOOO26/08/2010
חויתי התקף בגיל 11 עם אני לא טועה
התקף ראשון הייה בהכרה קמתי מהמיטה הראש היה מכווון לגוף התקרה משום שלא יכלתי להזיז אותו יד אחת נעזרת בקורת הדלת בשביל לא ליפול נשמעה חריקות מהגרון והעיניים התערפלו התגלגלו כלפי מעלה וזה הייה סיוט לאחר שהתקף נגמר ניסתי לצעוק לאמא שלי כאשר אני הייתי בחדרי בקומה השנייה ואמא הייתה בקומה הראשונה בסלון ושכניסתי לצעוק לאמא גילתי להפתעתי שאין לי קול...שזה עוד יותר הלחיץ..אז ירדתי בכוחות עצמי בזהירות שלא ליפול במדרגות מכייוןן שהרגשתי חלש עצבני ועייף לאמא שלי ולא הצלחתי לדבר יצא לי מילמולים ורוק ואמא שלי התחילה לפחד ואני לא ידעתי מה לעשות רציתי לרשום לה על דף וכ''ו ורק לאחר כמה דקות חזר הדיבור ואז אמא שלי שאלה אותי מה קרה והייתה היסטרית ואני אמרתי שיכול להיות שנתפס הצוואר כי לא ידעתי מה זה אפילאפסייה משום שיילד בן 11 לא יודע מה משמעות של זה וכ''ו ואז פשוט לא עשיתי עם זה כלום... וזה הייה התקף ראשון...
התקף שני קרה יומיים שלוש לא זוכר...
פשוט ישנתי עם אחי ובן דוד עם טלוזייה דלוקה לרגע אחת שנירדמתי אחי והבן דוד יצאו מהחדר ואז התחיל לי עוד התקף שבהתקף הזה איבדתי את ההכרה...ואני זוכר ממהתקף זה פירפור של הגוף חריקות חזקות מהגרון עיניים מתגלגלות כלפי מעלה וקצף וריר...ואז אחי תפס אותי בזמןן ההתקף הרים אותי עם כל הקושי של הפירפור קצף ריר גוף זז יש אנשים שפשוט היו מסתכלים עליי ולא היו יודעים מה לעשות אבל אחי הרים אותי ולקח אותי לאוטו ומשם לקופת חולים ומשם התברר שזה אפילאפסייה...
וכל ההיסטרייה שראו אותי ככה המשפחה לא הבינה מה קרה לי כולם היו בהלם
ואז הייתי מאוזן שנתיים
שבשנה וחצי לקחתי כדור אחד בבוקר וכדור אחד בערב ולאחר שנה וחצי הרופא המליץ (ניורולוג) שלאחר שנה וחצי לקחת בחצי שנה האחרונה כדור אחד בערב ולקוות שההתקפים לא יחזרו והיה לי התקף אחד שהייתי בהכרה התקף קצר של 30-45 שניות שהשפה זזה עד ששהתקף הפסיק והתקף הזה הייה בשנתיים שהייתי מאוזן לאחר שסיימתי לקחת שנתיים הפסקתי עם הכדורים וברוך ה' היום אני בין 21 לא חזר לי התקפים..
אבל עדיין יש לי לפעמים בעיקר בלילה תזוזות בלכי (לא התקף)
משו מוזר בלכי כניראה שהשריטה הזאת תישאר איתי עד סוף החיים ואין מה לעשות חייבים לחיות עם זה...
ואני חייב לציין שאני שותה ומעשן (נרגילה) וזה לא חוזר לי כאילו לאחר לילה של הרבה הרבה אלכוהול יש לי תזוזות בלכי כאלה ואז זה עובר..
ורציתי לשאול כאשר בן אדם מקבל התקף אפילאפסיה אפשר טיפול לעשות ניתוח מאשר תרופות ואז לסדר תמחלה הכלכך מטרידה הזאת?....
ויש לי חברה ואני מפחד לספר לה....
בקיצור חיים לא קלים עברו עליי
אשמח לתגובות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר איך לספר
יסכה מוניקנדם-גבעון29/08/2010שלום
אני שמחה מאוד לשמוע שכבר אין לך התקפים.
אם התזוזות בלכי מטרידות אותך אולי כדאי שתלך להתייעץ עם נוירולוג.
חשוב מאוד שתספר לחברה. בדרך כלל מי שמספר על דבר כזה כאל משהו ש"פשוט" קרה. כך זה גם מתקבל בצד השני.
אם זה הופך להיות משהו היסטרי ונוראי שאי אפשר להתמודד איתו אז כך גם בת הזוז עלולה להגיב.
ולגבי ניתוח- בדרך כלל מומלץ למי שלא מאוזן ויש לו הרבה מאוד התקפים.לא מתאים לכולם-תלוי במיקום ההתקפים במוח.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה..
XOOO30/08/2010התזוזות זה לא התקף שקורה...
זה פשוט הרגשה כאילו זה עומר לקרות ואז זה עובר לאחר זמן מסויים ובגלל שיש לי תהרגשה הזאת אני לא הולך לישון כי אני מפחד שעם יהיה התקף אני מחכה ומרגיש עד שזה יעבור ההרגשה הזאת וחוזר לשגרה זה פשוט כאילו אני צריך לחיות וכבר התרגלתי להיות ככה...
והתזוזות בלכי לפי דעתי נגרמות כי אני כבר איזה 11 שנה עם זה...
זה נראלי מחוסר שינה או שפשוט מאלכוהול ועישון...
ולא יודע אני עדיין מפחד לספר אולי בעתיד..
ובקשר ללכת לניורולוג אין לי כוח לכל זה אני נראלי מעדיף לחיות עם זה ככה...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם יש לכם ביטחון עצמי?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)

