חסימה בחצוצרה והידבקויות

1. טכניקות שונות עם תוצאות דומות
2. היסטרוסקופיה ניתוחית, יכולה להפריד את ההדבקות ולצנטר את החצוצרה תחת הסתכלות ישירה (שלא קיים בצינטור)
3. דימום, אם יותר מוסת, ממושך, מלווה בחום או כאבים, מצריך פניה לבדיקה
בהצלחה

תודה רבה על התשובה.
אשמח אם תוכל להבהיר בכל זאת מה ההבדל בין שיטת הצינטור הישנה לשיטת הצינטור החדישה (כוונתי להסיטרוסקופיה ניתוחית בשילוב עם צינתור- לפי מה שהוסבר לי הרופא נכנס עם מצלמה בעזרת סיב אופטי לרחם ועושה את הצינתור כשהוא רואה עם המלצמה מה שעושה).
נשמע ששיטה זו מתקדמת ובטוחה יותר, אם כך אינני מבינה מדוע עדיין משתמשים בשיטת הצינתור הישנה?
האם מדובר בשיקולים כספיים בלבד? או שמא יש חסרונות בשיטה החדשה? ויש מקרים שבהם מומלץ בכל זאת לפעול בשיטת הצינתור הישנה?

מה יכולה להיות הסיבה לכך שהרופאה שעשתה לי את ההיסטרוסקופיה האבחנתית, וראתה שיש חסימה בחצוצרה המליצה על היסטרוסקופיה ניתוחית בלבד, ולא הזכירה את הצורך בצינטור??

אשמח מאוד לתשובתך, על מנת להחליט כיצד לפעול ובאיזה ניתוח לבחור.

תודה רבה!

כאמור טכניקות שונות המצריכות ציוד ומיומנויות שונות
בהיסטרוסקופיה- במידה ופתח החצוצרה סתום ע"י הדבקות (מצב שאינו פתיר ע"י צינטור), ניתן להסיר את ההדבקות ואח"כ לנסות לצנטר את החצוצרה.
בצינטור היסטרוסקופי, החצוצרה והמעבר בתוכה לא מודגמים בבירור. ניתן לשלב סונר ולהדגים זרימות, אולם לא ברור כמו בצינטור קלסי.
כמו-כן, פיזור חומר הניגוד באגן (משקף אפשרות להדבקויות תוך ביטניות) לא נצפה בצינטור היסטרוסקופי, רק בקלסי
בהצלחה