בעיית נשימה מתסכלת

קצת מביך ומטופש, אבל...מכירים את זה שלפעמים חושבים יותר מדי/נעשים מודעים לתהליכים אוטומטיים, כמו נשימה נניח, ואז מרוב שחושבים על זה, קשה להמשיך לנשום בצורה אוטומטית? בדרך כלל זה עובר אחרי דקות, נכון? אבל אני איכשהו תקועה במצב הזה כבר שבוע כמעט.
אני מוצאת את עצמי לא מצליחה לנשום באופן לא מודע.
נשמע כמו בעיה שולית, אבל בפועל זה מעיק ומטריד מאוד, כי בניגוד לנשימה אוטומטית, רוב הזמן אני מתקשה לשמור על קצב נשימה סדיר, ומרגישה סחרחורות או מחנק חלק ניכר מהזמן.
ניסיתי הכל: להתעסק בדברים אחרים ולהסיח את דעתי, לנשום נשימות איטיות ועמוקות, לנשום לתוך שקית...אבל אני פשוט לא מצליחה להתנער מזה. גם כשהנשימה שלי חוזרת לפעול על אוטומט לכמה דקות, אני שמה לב לזה (לא מצליחה להמנע מכך!) ואז מעצם זה ששמתי לב אני שוב נעשית מודעת...והכל מתחיל מהתחלה.
ברור לי לחלוטין שזה פסיכולוגי בלבד (בזמן שינה וכמה דקות אחרי שאני מתעוררת הנשימה שלי בסדר גמור) וגם ברור לי שלא מדובר בחרדה או משהו דומה - אלא פשוט ב"לא לחשוב על פיל ורוד" (אתם יודעים. כמו שאומרים לכם לא לחשוב על פיל ורוד ואז אתם לא יכולים לא לחשוב עליו.)
רציתי לדעת אם יש לכם עצות, אולי תרגילי הרפיה או נשימה כלשהם שתוכלו להציע לי ושיוציאו אותי מהמצב הדפוק הזה?
אני מודעת לכמה מטומטם המצב שלי נשמע, אבל לאחר מספר ימים שבהם קיוויתי שזה יעבור וזה לא עבר, ועדיין מציק לי ממש, אני מתחילה להבין שאני כנראה צריכה עזרה=(
תודה מראש!