שאלה חשובה לרופא.

שלום טל,

הפרעת נשימה חסימתית בשינה משמעה שבזמן השינה יש משהו החוסם את זרימת האויר התקינה ומפריע לבתך לנשום. בילדים בגיל זה הסיבה העיקרית היא הגדלה של השקדים והאדנואידים (השקד השלישי). הטיפול הוא ניתוחי. לפי מראה השקדים והאדנואידים (את האדנואידים ניתן לראות בצילום של הפנים) יש להחליט באם להוציא רק את האדנואידים או גם את השקדים.
איפה עשיתם את בדיקת השינה?

בדיקת השינה נעשתה לפני כשבועיים ימים בבית החולים סורוקה ביחידה לחקר השינה. משום שרופא אף אוזן גרון אמר כי הוא לא מאמין ולו לרגע שהסיבה לשינה המוטרדת של בתי היא ההגדלה הקלה לטענתו של השקדים..והנה,התשובה שהותירה אותנו מעט חסרי אונים והרבההה מודאגים. מטופס התשובה של הבדיקה צויין כי סיבת הפניה הינה osa וכי האנמנזה תומכת ב osa באופן קל.. אז אם הבדיקה תומכת אך "רק" באופן קל מכאן ועד להפרעת נשימה חסימתית בדרגת חומרה קשה..אם איני טועה,האם לא הגיוני שיש עוד משהו שצריך לברר? איני רופאה{ובעתות אלו,חבל שלא} ומשום כך אשמח לתשובתך המיוחלת.. תודה על התייחסותך לשאלותיי.

טל שלום,

אני שמח על השאלות שלך כי זהו נושא חשוב מעין כמוהו.
ילדים הסובלים מדום נשימה בשינה בד"כ נוחרים בלילה. אולם בעוד 10% מהילדים נוחרים בלילה באופן קבוע, רק ל - 2-3% לערך מהילדים יש דום נשימה חסימתי בשינה. היכולת לנבא מי מבין הילדים הנוחרים סובל מדום נשימה חסימתי היא קשה. לא אנמנזה ולא בדיקה גופנית הכוללת
הערכת גודל השקדים והאדנואידים הן רגישות מספיק. זאת משום שלא הגודל של השקדים והאדנואידים לבדו קובע. אם זה היה כך הרי שהילד היה מתקשה בנשימה גם במהלך היום. דום נשימה בשינה נובע משילוב בין גודל השקדים והאדנואידים ובין מתח השרירים בדרכי הנשימה העליונים, מתח אשר משתנה בעת שאנו ישנים. הדרך המומלצת לאיבחון דום נשימה חסימתי בשינה היא רק ע"י ביצוע בדיקה במעבדת שינה. לפיכך, אם הבדיקה במעבדה מדגימה דום נשימה חסימתי בדרגה קשה, מבחינתי זה מתאר הרבה יותר טוב את מה שקורה בלילה מאשר הבדיקה הגופנית או האנמנזה.
חשוב לעשות צילום נאזופרינקס כדי להעריך את גודל האדנואידים. בד"כ הבעיה נמצאת יותר שם מאשר בשקדים. אני ממליץ לך לפנות למעבדת השינה בסורוקה כפי שהם ביקשו במכתבם. יש שם צוות מצוין של רופאים שאני משוכנע שיעברו איתך על הבדיקה ועל אפשרויות הטיפול.