CT במקרה של RML סינדרום

עוזי שלום
בברונכוסקופיה אנו רואים את דרכי האוויר מבפנים, יכולים לזהות גופים זרים ומבנה אנטומי לא תקין בדרכי האוויר הגדולים.
בCT ניתן לאבחן בעיות שנמצאות גם מסביב לדרכי האוויר. בצילום חזה במידה ואנו רואים הצללה באיזור מסוים אנו לעיתים קרובות מעריכים (סטטיסטית) שמדובר בדלקת ריאה. אם זאת במידה ומדובר בארוע חוזר קיימות אפשרויות נוספות ולא ניתן לומר מצילום חזה באם מדובר בדלקת ריאה, מבנה מולד לא תקין של הריאה או בעייה אחרת.
קיימים בירורים נוספים שיש לעשות וכמובן שקיימים גם טיפולים מניעתיים נוספים. הכל כתלות בסיפור, בבדיקה ובבדיקות המעבדה. מאחר וכבר ביצעתם ברונכוסקופיה גמישה אני מעריך שכבר ביצעתם את כולם.

תודה. אני רוצה לחדד את השאלה - איך בדיוק CT יקדם אותנו? במידה ומדובר במבנה מולד הרי אין מה לעשות בכל מקרה, האם בסיכון-סיכוי התועלת והמידע של ct שווה להרדמה מלאה נוספת והרבה מאוד קרינה? תודה

CT יכול לאבחן דברים רבים מאוד. נגע מולד הוא דוגמא בולטת. מאחר וזה לא המקום לפרט את כלל הדברים שניתן לאבחן בCT אזכיר רק שקיימים נגעים מולדים אשר עלולים להפוך לגידולים ממאירים.

הרדמה נחשבת לבטוחה במקום שידעים לעשות בו הרדמה של ילדים. לעיתים קרובות מדובר בהרדמה שטחית לשניות. גם בCT וגם בברונכוסקופיה ההרדמה בטוחה למדי. אם זאת בהשוואה לברונכוסקופיה, פרוצדורה שאותה כבר החלטתם לבצע וכבר ביצעתם, ההרדמה בCT בטוחה פי כמה. בCT ההרדמה לרוב שטחית וקצרה בהשוואה לברונכוסקופיה. בCT ההרדמה נעשית לרוב על ידי מרדים אשר מתעסק בהרדמת ילדים ולא על ידי רופא ריאות, רופא טיפול נמרץ או אלרגולוג. ולבסוף CT איננה פרוצדורה חודרנית.

לגבי חשיפה לקרינה, במידה ויש בכך צורך מקובל לעשות לילדים CT בבתי חולים אשר יודעים להשתמש בפרוטוקול מיעוט קרינה. בפרוטוקולים מיעוטי קרינה בעולם מגיעים לעוצמת קרינה ששווה ל3-5 צילומי חזה ופחות מזה. לכן, לעיתים קרובות, "מעקב" בעזרת צילומי חזה חוזרים גורם לחשיפה לכמויות גדולות פי כמה של קרינה בהשוואה לCT פדיאטרי (CT בפרוטוקול מותאם לילדים).

את כל הפרטים הללו וגם המלצות לגבי המקום המועדף לביצוע הרדמה וCT יש לקבל מרופא הריאות המטפל.