לדר' דנינו- שאלה לאחר ניתוח

דר' דנינו שלום רב,
בתי בת השלוש וחצי, נעמה, נותחה אצלך באלישע (שקדים+שקד שלישי+צינורית באוזן שמאל וניקוז נוזלים בימין) ב-11 בחודש. ההחלמה ארכה כשבוע, ולאחר עשרה ימים הגענו לביקורת בה דיווחנו על שיפור פלאי-כמעט בנשימה ובשינה (בחיי, אני בודקת בלילות שהיא חיה, כי היינו רגילים לנגריה פעילה :-) ). הדיבור נשמע מעט מוזר- אמרת שיחלוף עם הזמן והסברת בסבלנות רבה גם לה. עד כאן הכל נהדר. אין לי מילים להודות לך! אנחנו מקווים בהמשך לראות גם שיפור התנהגותי (פחות תזזיתיות, יותר ריכוז- עקב השינה הרצופה והיעדר דום הנשימה. אני מניחה שגם היו ירידות בסטורציה לפני הניתוח, אך לא נבדקנו במעבדת שינה). בכל מקרה, השאלה היא כזו:
נעמה מצליחה לנשום דרך האף היום כשמדובר בפעולה קצרה ייעודית כמו למשל הרחת פרח (דבר שמעולם לא נחשפה אליו לפני כן, אגב, כי עקב השקד השלישי תמיד האף היה סתום), אבל כשמדובר בנשימה ספונטנית, בערות ובשינה, היא ממשיכה לנשום בפה פתוח. בדקתי והרגשתי שהיא נושמת גם מהאף וגם מהפה במקביל. ההשערה שלי היא שלמרות שאין כרגע בעיה פיזיולוגית בנשימה האפית, היא עדיין לא למדה לנשום כך. האם מנסיונך, ועל פי דיווחי הורים, התופעה חולפת מאליה או שיש צורך בהתערבות של קלינאית או איש מקצוע שילמד באופן מלאכותי נשימה מהאף? אני יודעת שנשימה שכזו גורמת לשינוי בשלד הפנים (כבר רואים זאת בשיניים, בצורה לא חמורה) וחשוב לי לדעת האם זה צפוי שאחרי הניתוח ייקח זמן עד לשינוי בהרגלי הנשימה.
תודה רבה,
הגר