בקשר למודעות לפיברו'

המשך..

סליחה על הטרחה הנוספת.
יש לציין כי ישנם דברים שאכן מסייעים לי ומשפרים את המצב (ועל כך גם הרופאה יודעת): כגון -
הידרותרפיה (למרות שבשנים האחרונות לא אישרו לי למרות המלצות הראומטולוג).
תרגילי פיזיותרפיה מתאימים והליכה מתונה.
תוספי מזון (מולטי ויטמין (ללא צבעי מאכל וכו'), מגנזיום, ועוד)
תזונה מתאימה (היפוגליקמית, ללא מונוסדיום גלוטמט וללא חומרים נוספים שלא מומלצים כגון: צבעי מאכל וכו').
פירות ירקות,
מזון שיוצר סביבה בסיסית בגוף (ופחות חומצית)- כגון שתיית מים מינרלים עם PH בסיסי.
וכמובן שינה מספקת, ועוד מס' דברים.
חלקם של דברים אלו ידועים לרופאת המשפחה, וגם היא יודעת שאני מעדיפה טיפולים טבעיים וכו' (בעבר לאחר מס' שנים של נטילת אלטרולט במינון נמוך, היו ממצאים לגבי תת פעילות של בלוטת התריס, וזו אחת הסיבות שאני מעדיפה להימנע מכדורים, אך בנוסף נראה לי שלאורך זמן יש יעילות (אולי אפילו טובה יותר) לטיפולים הנ"ל.).

היא מנסה לשכנע אותי לגבי טיפול פסיכולוגי גם בנימוק ש"זה טבעי", אבל כיוון המחשבה שעם סדרת טיפולים פסיכו' הכל יעבור, והניסיון למשוך את זה לכיוון פסיכולוגי מצד אחד, ולהרחיק מהעניין הראומטולוגי מצד שני, זה מעלה אצלי חשש.

כיצד להתייחס? בשנים האחרונות אני די נמנעת מלגשת לרופאה גם מהסיבה הזו. יש לי גם חששות שהיא מקשיבה לדברים מסוימים שכנראה נאמרים עלי (שלא בנוכחותי ובמקרים מעטים -בנוכחותי) על ידי אנשים מסויימים, וכנראה יוצרים עלי רושם שלילי.
למשל הנימוק האחרון שלה לכיוון הפסיכולוגי היה ש: אורח החיים שלי לא מתאים לגילי. ולכן היא חושבת שיש מקום לפסיכולוגיה, למרות שבהחלטתה היא כלל כנראה לא מתייחס לכך שלפיברו' יש השלכות על התפקוד, וכי ייתכנו גורמים נוספים שגורמים לכל מיני דברים או פגיעה בתפקוד, ולאו דווקא פסיכולוגיה. היא לא בדקה את זה ולא ניסתה לשאול אותי לעומק, היא כנראה מסתמכת על דברים שהיא לא בודקת את אמיתותם, וזה כנראה בנוסף לדעתה האישית לגבי פיברו'.
בפעם הראשונה (לפני מס' שנים) שפניתי אליה עם ההמלצה של הראומטולוג להידרותרפיה היא אמרה לי ש:אלך לשחות בים/בבריכה (כלומר - אין צורך בהידרותרפיה). רק לאחר התעקשות מצידי ועמידה על כך שהראומטולוג ממליץ, היא נתנה לי מכתב למכון לפיזיוטרפיה בנושא.
חשתי שהטיפול ההידרותרפי אכן מסייע לי, מסייע לזרימת הדם (וכנראה לניקוי הפסולת ולהגעת חמצן לשרירים). תחושה של יותר אנרגיה למרות העייפות והתכווצויות השרירים בשל הטיפול, אבל התחושה היתה שהשרירים מתרפים יותר מהר ופחות נוקשות בשל הטיפול הזה וכנראה הטיפול מועיל ומשפר את המצב.


האם במצב זה רצוי לעבור לרופא המכיר את התסמונת לעומק? את הממצאים העדכניים במחקר? וגישתו היא יותר מבינה וכוללת ועם אמון?


סליחה על הטרחה ועל האורך ותודה על הקריאה והסבלנות.

בכבוד רב ובתודה,

ר.

לר' שלום,

מזה זמן רב הרפואה הקונבנציונלית כבר לא מתייחסת לפיברומיאלגיה כאל "משהו בראש", אלא ברור שמדובר בתסמונת אמיתית שהסימפטומים שלה פוגעים מאד בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים.
אינני יודעת מהו הרקע שלפיו החליטה הרופאה המטפלת שלך להמליץ על טיפול פסיכולוגי / פסיכיאטרי, אבל אם אין לך אמון מלא בה, מה שמאד חשוב בתקשורת שבין מטפל למטופל - כדאי לך להחליף רופא/ רופאת משפחה ולמצוא רופא שיגלה אמפתיה לסבל ולמצוקה שאת מתארת.

כמי שבאה מתחום התזונה הטבעית בפרט והרפואה המשלימה בכלל ומתמחה בטיפול טבעי בפיברומיאלגיה, אני תומכת בפה מלא בשינויים שעשית וממליצה לך להמשיך בהם. אם הידרותרפיה משפיעה עלייך לטובה, חשוב לעמוד על זכותך לקבל את הטיפולים המגיעים לך במסגרת הביטוחים המשלימים.
אינני יודעת לאיזה קופת חולים את שייכת, אבל כדאי לנסות לפנות לאורטופד על מנת לקבל הפנייה להמשך הטיפולים בהידרותרפיה. דיקור סיני יכול להקל גם הוא.

מקווה שעזרתי לך
יוספה בראונשטיין

1. בקשר לדיקור - ניסיתי בעבר אבל כנראה מפאת רגישות גבוהה המטפל (גם בהתייעצות הרופא המנהל של המרפ' המשלימה) ניסה לטפל במעט מחטים ובסוג מחטים כדי להקל על הכאב, וגם במעט דקירות, ולמרות זאת התגובה היתה במשך מס' ימים - חולשה מאד חזקה, כאבים, תחושות של זרמים (ואפילו חזקים - עד כדי תחושות עילפון) מהנקודות שבהן בוצעו הדקירות, תחושות עילפון (באחת הפעמים ישבתי במקום מסויים, והרגשתי שאני חשה את הזרמים הללו, חולשה מאד חזקה, בחילות ,סחרחורת, וכמעט התעלפתי, ) - נמנעתי מאז מטיפול בדיקור. גם טיפולים אלטרנטיביים מסויימים הם כנראה "חזקים מדי" ביחס לרמת הרגישות, ומחלקם נמנעתי (למשל : משיאצו) אף בעצת רופא/ה שגם מטפל/ת ובעל/ת הכשרה בטיפולים משלימים אלטרנטיביים, וגם רופא/ה קונבנציונלי. (כלומר: עם הכשרה וניסיון כפול). טיפולים שסייעו לי (ב"ה) אבל במינון נמוך ותוך התחשבות ברמת הרגישות: הומאופתיה (האבחנה של המצב היתה על ידי הומאופת שהוא גם אירידולוג) - כשהתרופה ההומאופתית היתה מדוללת ונטלתי ממנה במינונים נמוכים שגם המטפל הופתע לשמוע שבמינונים קצת יותר גבוהים (שעליהם הוא המליץ קודם) הגוף שלי הגיב בבחילות סחרחורות חולשה והרגשה לא טובה. (למרות שהוא מהל את התרופה קודם לכן במיוחד בשבילי). גם תרופה שקיבלתי מנטורופת - המינונים הרגילים 5-10 מ"ל (אפילו המינון המינימלי שנרשם מלכתחילה) השפיעו בצורה חריפה - בחילות, סחרחורות, חולשה חזקה, תחושת חום (וגם היה חום), תחושת שפעת חזקה, סחרחורות חזקות, תחושות איבוד שיווי משקל, ותחושות עילפון (אף מס' פעמים ביום), החמרה בכאבים וכו'. זו תרופה שמטרתה לנקות את הדלקות (גם הסמויות) בגוף, וכנראה לנקות רעלים ולחזק, תקופת הטיפול כוללת בתוכה תקופת החמרה, אבל כנראה שהתסמינים שמהם סבלתי היו יחסית חריפים. גם כשהורד המינון ל-טיפה בכוס מים רותחים, עדיין היו תסמינים, ועד עכשיו אני חוששת להתחיל בטיפול שוב. אם כן, עלי לנסות למהול ולמהול שוב את התרופה, או לנסות ייצור קל יותר של התרופה. (זו תרופה מרוכזת, אבל כשנמהלה היו תופעות הנ"ל).

האם יש אפשרות לנקות רעלים ולנקות דלקות מהגוף באמצעות חומרי תזונה, ללא שימוש בתרופה זו? (כנראה שאצל אנשים אחרים היא משפיעה פחות חזק).

2. לגבי הטיפול הפסיכולוגי שהרופאה המליצה - היא בקושי רואה אותי (בד"כ זה רק כדי לקחת ממנה הפניה לרופא מומחה או לקבל הפניה לבדיקות דם לפני הגעה לראומטולוג), אני משתדלת להימנע מלהגיע למרפ' אפילו כשאני לא חשה בטוב, ג אם מדובר בהחמרה של תסמיני הפיברו'. יש מקרים מעטים מאד שאני מגיעה, ובד"כ שאני חשה שאין לי ברירה (למשל: אם צריך מרשם לאנטיביוטיקה, הפניה למשהו ועוד, ל"ע). יש לי חשש שבגלל שאולי היא שומעת אנשים אחרים שמדברים אתה עלי (ללא רשותי) דברים לא מדוייקים/לא נכונים, היא אולי מקבלת רושם לא נכון. היא גם אמרה: "תלכי לסדרת טיפולים פסיכולוגים והתופעות של הפיברו' יעברו/יעלמו" - מה שאינו נכון. לאחר שהתעקשתי ....

רק לאחר התעקשות מצידי שראומטולוג הוא שנותן את חוו"ד ומטפל בנושא, היא הסכימה לרשום את המכתב שהראומטולוג ביקש. (הוא גם מודע שיש רופאים שדעתם היא "שזה בראש"), אבל... בכל זאת טענה והמליצה על טיפול פסיכו' ואפילו רשמה אבחנה!!! (אולי התכוונה לאבחנה משוערת) - על דעת עצמה! בכיוון של "הפרעת אישיות", מבלי שהיא בודקת ושואלת לעומק (שוב, אני בקושי רואה אותה, יש חודשים ואפילו מעל לשנה שאני לא מגיעה למרפאה). את הדרישה שלה ל"טיפול פסיכו'" היא נימקה בכך נימוק חדש ש: זה שאני בגיל כך וכך ועדיין לא נישאתי זה אומר שמשהו לא בסדר מבחינה פסיכולוגית - זאת הטענה שלה, וכנראה גם שלדעתה בגלל שאורח החיים של חולי פיברו' הוא לפעמים שונה מבמצב בריא (כלומר: עבודה, לימודים, משפחה וכו' - דבר שדורש תפקוד תקין ומאמץ), אז לדעתה מדובר בעניין פסיכולוגי ולא במשהו שקשור לתפקוד הפיזי, ליכולות, לעלויות, וכו' וכו' -כשלגבי דברים אלו היא כלל וכלל לא יודעת ולא שאלה אותי. כבר בעבר שמתי לב שיחסה לחולה אחרת (פיברו') הוא כנראה לא תקין. היא ניסתה להמליץ לי על חוג התעמלות שגם היא הולכת אליו, (הרופאה), וגם אותה בחורה, שמגיעה לשם עם כריות ואביזרים להקלת הסבל שלה, ועושה את התרגול. דיברתי עם אותה בחורה והתברר שאין שם פיקוח רפואי, היא לא יודעת שיש תרגילים שאסור לחולי פיברו' לבצע, היא לא יודעת שמגיע לה טיפולים פיזיוטרפיים מתאימים וגם הידרו' עוזרת וכו'. וכל זה שהרופאה עצמה נוכחת בחוג הספורט ורואה את הסבל של אותה בחורה שמתעמלת שם ויודעת על הבעיה ממנה היא סובלת. כך שהיחס מצד אותה רופאה והתגובות שלה בעניין זה (אולי בדברים אחרים היא מקצועית, ויש לה ידע וניסיון, אבל בקשר לזה יש דברים שמעלים חשש שאולי פחות), מעוררים סימן שאלה.
תודה על התשובה.