פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

בטווח של 48-72 שעות

מקור השכיח ביותר לתופעת המיקרוכימריזם הוא היריון.סביר להניח שבמהלך ההיריון ישנו מעבר תאים מהאם לעובר ותאים מהעובר אל האם. באופן רגיל מהווה השליה מחסום טבעי בין האם לעובר, היא מאפשרת מעבר חומרי הזנה, תרופות, חמצן,ומצד שני חוסמת מעבר תאי דם ותאים אחרים, כך שנמנע מעבר של חומר גנטי,אולם מנגנון זה אינו אבסולוטי ובפועל מתרחשת תופעה של מעבר חומר גנטי בשני הכיוונים,המעבר מהעובר לאם שכיח יותראולם מתקיים מעבר תאים מן האם לעובר, ובמעבר זה עובר גם חומר
גנטי-DNA. מחקרים מורים שהתינוק הנולד עשוי לקבל תכונות גנטיות מסוימות מן האם הנושאת אותו ברחמה, ולא רק מן הזרע והביצית(למשל מתרומת ביציות) מהם נוצר העובר,במחקר נוסף נמצא כי מי השפיר יכולים להכיל חומר גנטי של האם,והתינוקות עשויים לספוג את המידע הגנטי הזה.
במידה ותאים וחומרים אלה נאחזים ומשולבים בעובר, מתקיימת התופעה המוכרת ככימריזם עובר-אם למרות המספר זעיר של תאים אלו ביחס לכלל התאים, כמות זו של חומר גנטי מספיק על מנת ליצור השפעה על הגנטיקה והמערכת האימונית של העובר.
שם מוכר יותר לתופעה , הוא אפיגנטיקה-זהו מידע תאי נרכש,עשוי להפוך למורש לדורות הבאים, מידע זה אינו מקודד ברצף ה-DNA של התא, אלא הינו תוצאה של שינוי תאי/כרומוזומלית בעת חלוקת התא בהשפעת סביבת החיים.
נראה שהמטבוליזם האמהי משפיע על התכנות האפיגנטי של העובר,במילים אחרות אורח חייה של האשה הנושאת את העובר, התזונה שלה, החשיפה שלה להשפעות סביבתיות ישפיעו על תכונותיו של העובר, ועל חייו לאחר הלידה, ואולי אף על הדורות הבאים.
,השינוי המוטבע בעובר,מועבר בירושה, למרות שאינו מצוי ברצף ה-DNA

* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
ערוך הודעה

היריון ללא סיבוכים נילווים(דימום למשל)

כיום, אנו עדים לתופעה חברתית של דחיית גיל הכניסה להריון וזאת למרות שבגילאים אלו ישנה ירידה ברמת הפוריות. המגמה נפוצה זו נובעת הן מסיבות אישיות והן מסיבות חברתיות, וגורמת לכך שנשים רבות מעל גיל 40 פונות לביצוע טיפולי הפריה. 

החל מגיל 40 רמת הפריון של האישה יורדת. עקב דלדול הרזרבה השחלתית ופגיעה הולכת וגוברת באיכות הביציות, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה גנטית. קיומם של רדיקלים חופשיים הנוצרים בביציות גורם לפגיעה מהותיות בביציות, בחלוקת ההפחתה של הביציות ובמיטוזה שלהן, בנוסף, ישנו דלדול במיטוכונדריות, שהם גופיפי האנרגיה של הביצית. מיעוט המיטוכונדריות גורם לפגיעה ב-DNA, דבר שמוביל לירידה בשיעור ההשתרשות של הביציות ולעליה בשיעור ההפלות של העוברים. מסיבות אלה, נשים רבות בגיל המעבר נזקקות לטיפולי פוריות. 
מהם סוגי הטיפולים הקיימים?
ההיריון הראשון מהפריית מבחנה שהושג ב-1978 נעשה בצורה טבעית ללא התערבות הורמונאלית באמצעות תכשירים להשראת ביוץ. עם זאת, מאז כבר הספיקו להתפתח טיפולים רבים ומגוונים להשראת ביוץ בטיפולי הפריה חוץ גופית, כגון: 

‏ Natural cycle IVF - תהליך ללא שימוש בתרופות במהלך המחזור הטיפולי

‏ Modified natural cycle - תהליך הכולל שימוש במינון מינימאלי של תרופות להשראת ביוץ במהלך המחזור הטיפולי

‏Mild stimulation - תהליך הכולל מינון נמוך של תרופות להשראת הביוץ לאורך כל המחזור הטיפולי

‏Full stimulation protocols - תהליך הכולל מינון אופטימאלי בתכשירים להשראת ביוץ תוך שימוש בתכשירים כמו אנטגוניסטים או אגוניסטים ל- GNRH בפרוטוקול קצר או ארוך על מנת להשיג מספר אופטימאלי של ביציות

‏ Others - פרוטוקולים נוספים שונים כמוmini stimulations, או פרוטוקולים אחרים

מהו הטיפול המומלץ לנשים מעל גיל 40?
עקב התגברות התופעה בה נשים מעל גיל 40 פונות לטיפולי הפריה לשם כניסתן להריון, בוצעו מחקרים רבים בנושאי טיפולי הפריה. כך לדוגמה, מחקר רחב היקף שנערך לאורך שש שנים ואיגד מספר מחלקות מרכזיות העוסקות בפוריות בארה"ב בדק את השאלה מהו הטיפול המומלץ לנשים אלו. 
הנשים שהשתתפו במחקר נחלקו לשתי קבוצות: אחת טופלה בהפריה חוץ גופית (IVF) באחד מהפרוטוקולים המקובלים, והשנייה טופלה על ידי טיפול הורמונלי מינימאלי מבוקר שבסיומו ניתנה זריקת HCG (הורמון המשרה ביוץ) בנוכחות זקיק בגודל מינימאלי של 18 מ"מ, ולאחריה ניתנה הזרעה תוך רחמית.
השוואה של תוצאות הטיפול נעשתה ביחס ל-BMI של הנשים, רמת ה-FSH (הרזרבה השחלתית),מצב ה-AFC (מספר הזקיקים הבסיסי בתחילת הטיפול),וביחס לגיל המשתתפות. 
נשים רבות, מעל לגיל 40 פונות לטיפולי הפריה. כיום קיימים טיפולים רבים אשר הצלחתם נתמכת במחקרים שונים 
תוצאות המחקר הראו ששיעור ההריונות למחזור טיפולי שטופלו בהפריה חוץ גופית בקרב נשים מעל גיל 40 היה 12%, לעומת 5% בקרב נשים שקיבלו טיפול הורמונאלי מינימאלי מבוקר והזרעה תוך רחמית. השוואה ביחס לגיל המטופלות הראתה שבגיל 40 שיעור ההריונות בהפריה חוץ גופית (IVF) היה גבוה משמעותית (15%) ביחס לנשים בנות 41 (7% ). לעומת זאת, בטיפול הורמונאלי מינימאלי מבוקר והזרעה תוך רחמית לא נצפה שוני משמעותי בין נשים בנות 40 לנשים בנות 41 (שיעור הריונות בגבולות 3-7%).
שיעור ההריונות בקבוצת הנשים בגיל 40 שעברו הפריה חוץ גופית (IVF) היה גבוה פי ארבע מאשר טיפול הורמונאלי מינימאלי מבוקר והזרעה תוך רחמית. לעומת זאת שיעור ההריונות בקרב

לעומת 1.28% בקבוצת הנשים שטופלו בטיפול הורמונאלי מינימאלי מבוקר והזרעה תוך רחמית.

ההסבר ההגיוני לתוצאות אלו נובע מהעובדה שבהפריה חוץ גופית (IVF) מתקבל מספר רב יותר של ביציות ונעשית בחירה סלקטיבית מבוקרת של הביציות, כך שהעוברים מתקבלים באמצעות טכניקות הרבייה חדישות, דבר שלא מתאפשר בעת ביצוע הטיפול באמצעות טיפול הורמונאלי מינימאלי מבוקר והזרעה תוך רחמית. 

מסקנת המחקר הינה שנשים מעל גיל 40 ומעלה צריכות לבחור בשיטת ההפריה חוץ גופית כאופציה טיפולית מועדפת להשגת היריון. התקווה היא שתוצאות מחקר זה ומחקרים נוספים שיבואו בעקבותיו בעתיד, יאפשרו לבסס את הגישה הטיפולית הרצויה לנשים בגיל 40 ומעלה החפצות להרות, ותצביע על היתרון של הפריה חוץ גופית על פני כל טיפול אלטרנטיבי אחר להשגת היריון.