פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

למרבה הצער, שיעור הסיבוכים בהריון תאומים ולידתם הינם גבוהים משמעותית לעומת הריון רגיל ונובעים בין היתר מהשינויים המתרחשים בגוף האישה בנוכחות הריון תאומים. בהריון תאומים ישנה שכיחות גבוהה יותר של תמותה ותחלואה עוברית. בנוסף, גם שיעור ההפלות גבוה משמעותית בהשוואה להריון רגיל וישנם מיקרים רבים של לידה מוקדמת ופגות.

למעשה, כחצי מהריונות התאומים מסתיימים לפני מועד הלידה עקב צירים מוקדמים או השראת לידה או עקב סיבוכי הריון. לידה מוקדמת כרוכה בסיבוכי פגות ומשקל לידה נמוך הנובעים לעיתים גם מעיכוב בצמיחת עובר או עוברים. ישנה גם סכנת תמותה סב לידתית בשיעור גבוה פי שבעה מהריון יחיד ושיעור גבוה יותר של מומים מולדים (בעיקר בקרב תאומים מונוכוריאלים). הסיכון הגדול ביותר בכל הריון תאומים הוא פגות האחראית לתחלואה והתמותה הגבוהה של התינוקות בהריון תאומים.

הריון תאומים אף קשור בתחלואה אימהית גבוהה יותר, עקב נטייה גוברת לרעלת הריון, סוכרת הריונית, עודף מי שפיר, היפרדות שליה, אנמיה עקב חוסר בברזל, פריחה הריונית, מחלות לחץ דם של ההריון, הפרעה בניקוז מלחי מרה, כבד שומני ופקקת ורידים, דמם במהלך ההיריון ולאחר הלידה.

בנוסף, הריון תאומים כרוך גם בריבוי תופעות לוואי כמו: בחילות והקאות, ומצבים של הקאות יתר עד לצורך באשפוז בכדי לאזן נוזלים ואלקטרוליטים. בנוסף, גם עלייה עודפת במשקל, שמלווה לעיתים בבצקות מוגברות ודליות ברגליים ובבטן.

הדרכים להתמודד עם איכות רירית רחם ועובייה
מטרת הטיפול הינה הגברת זרימת הדם לרירית הרחם באופן ישיר או עקיף, במטרה להביא לשיפור איכות רירית הרחם ועובייה. הדבר נעשה בעזרת חומרים הבאים:
1. אספירין במינון נמוך (אם כי סקירת מחקרים עדכניים מצאה כי לשיטה זו אין עדיפות מבחינת שיעור ההשתרשות). אספירין – מסווגת כתרופה נוגדת דלקת לא סטרואידית ומשמשת גם כנוגד קרישה. מבחינת הרבייה, אספירין תורמת להפחתת הדלקת ברחם ולשיפור אספקת הדם, מה שעשוי לשפר את קליטת רירית הרחם.
2. פנטוקסיפילין שמשפר את זרימת הדם, עם או בלי ויטמין E, עשוי לשפר את הצמיחה של רירית הרחם ואת שיעור ההשתרשות. 
3. סילדנפיל (כן, החומר הפעיל של ויאגרה!), תרופה המרחיבה כלי דם וכך משפרת את אספקת הדם לאברי הרבייה והרחם. טיפול זה יעיל גם לאחר ניתוח להפרדת הידבקויות תוך רחמיות.
4. הוספת ויטמין E (עם או בלי ארגינין) משפרת את תגובת האפיתל הבלותי של רירית הרחם ומעודדת יצירת כלי הדם המזינים את הרירית.
מהן השיטות החדישות לשיפור רירית הרחם?
מחקרים עדכניים מצביעים על אמצעים חדישים לשיפור התפקוד של רירית הרחם, שלא הגיבה לטיפולים הקודמים:
1. עירויים חוזרים לרירית הרחם עם G-CSF - Granulocyte colony-stimulating factor: מדובר בחומר שיכול לגייס תאי אב לאזור הפגוע ברירית הרחם ולעבות אותה. הוא ניתן ביום מתן זריקת הביוץ (HCG) ויומיים מאוחר יותר, לפני החזרת העוברים לרחם. הזלפה איטית של החומר לרחם עשויה לשפר את התגובה של רירית  הרחם ולסייע להליך ההשתרשות.
2. שימוש בתאי אב (stem cells): שימוש בתאי אב ממקור עוברי או מרקמה כלשהי בגוף עשוי להביא להתמיינות תאי האב המושתלים ברירית הרחם לתאי רירית רחם. טיפול זה עשוי להצמיח רירית תקינה באזור הפגוע, למשל לאחר גרידה או ניתוחים, ובכך לאפשר עיבוי טוב יותר של רירית הרחם ולשפר את שיעור ההריונות המתקבלים
3.תאים חד-גרעיניים היקפיים בדם (PBMC) - תאים חד גרעיניים כגון מונוציטים ולימפוציטים יכולים לגרום להפרשה של חלבונים מתווכי חיסון וגורמי גדילה, שנראים מועילים לעובי הרירית ולקליטה. יעילות דומה עשויה להיות מושגת באמצעות מתן פלזמה עשירה בטסיות - PRP (מוצר דם עצמי המכיל ריכוז גבוה של טסיות דם)ע"י שחרור גורמי גדילה שונים המביאים להיווצרות כלי דם, התפשטות תאים, התמיינות ושינוי התגובה החיסונית המקומית.
גורם מגרה מושבה גרנולוציטים (G-CSF) - הוא ציטוקין (מתווך חיסוני) המיוצר על ידי תאי חיסון שונים. כיום הוא משמש כטיפול משלים לחולים עם היסטוריה של RIF או RPL ורירית דקה. מחקרים הראו עלייה בשיעורי ההיריון לאחר עירוי תוך רחמי או הזרקה תת עורית של G-CSF במהלך העברת עוברים טריים וגם קפואים.
4.ביופסיה של רירית הרחם – הסרה מקומית של רירית הרחם עשויה להכין אותה להשתלה, זאת על ידי עידוד הפרשת ציטוקינים ומניעת עיכוב הבשלת רירית הרחם. ראיות באיכות מחקר בינונית הוכיחו כי שריטות רירית הרחם ביום 7 של המחזור הקודם וביום 7 של מחזור ה-ET (בו מוחזר עובר אחד או יותר אל הרחם) משפרים את שיעורי לידות החי וההריון בחולות עם שני מחזורים קודמים. במטופלות עם כשל אחד קודם, התקבלו שיעורי לידות חי גבוהים יותר בקבוצת שריטות רירית הרחם.

הדרכים להתמודד עם איכות רירית רחם ועובייה
מטרת הטיפול הינה הגברת זרימת הדם לרירית הרחם באופן ישיר או עקיף, במטרה להביא לשיפור איכות רירית הרחם ועובייה. הדבר נעשה בעזרת חומרים הבאים:
1. אספירין במינון נמוך (אם כי סקירת מחקרים עדכניים מצאה כי לשיטה זו אין עדיפות מבחינת שיע

תרופות ממשפחת ה־NSAID לטיפול בכאבים (חלקן ניתן לרכוש ללא מרשם רופא). מדובר בתרופות כמו אדוויל ונורופן​, וולטרן​ ונרוסין​. יש להימנע מהשימוש בהן החל מהשבוע ה־28​ להיריון, ויש להתייעץ עם רופא בנוגע לנטילת התרופה בשבועות 20 עד 28 להיריון.

רמות פרולקטין גבוהות יכולות בהחלט להשפיע על הליך ההשתרשות של העובר ברחם, בעיקר דרך ההשפעה שלהן על המערכת ההורמונלית והביוץ. להלן ההשפעות המרכזיות:

1. השפעה על הביוץ

רמות פרולקטין גבוהות (היפרפרולקטינמיה) עלולות לדכא את הפרשת ההורמונים GnRH, LH ו-FSH מההיפותלמוס ומההיפופיזה, מה שמוביל לעיכוב או להיעדר ביוץ (אנאובולציה). אם אין ביוץ – אין ביצית להפריה, ולכן גם אין השתרשות.

2. השפעה על רמות פרוגסטרון

לאחר ביוץ, הגופיף הצהוב מפריש פרוגסטרון שמכין את רירית הרחם לקליטת העובר. פרולקטין גבוה יכול לפגוע בגופיף הצהוב, מה שמוביל לרמות נמוכות של פרוגסטרון ולרירית רחם לא מספקת, וכך יורדת הסבירות להשתרשות תקינה.

3. השפעה ישירה על רירית הרחם

יש מחקרים המצביעים על כך שלפרולקטין יש תפקיד ברירית הרחם, כולל ייצור מקומי שלה. עם זאת, ברמות גבוהות מדי, יכול להיות שהוא משנה את הסביבה הרירית באופן שפוגע בקליטה של הביצית המופרית.

4. הפלה מוקדמת

במקרים מסוימים, פרולקטין גבוה עשוי להיות קשור גם בסיכון מוגבר להפלה מוקדמת, ייתכן דרך פגיעה בהשתרשות או בתמיכה ההורמונלית הנדרשת בשלבים הראשונים של ההריון.

אם את עוסקת בבעיה של פוריות או תכנון היריון, כדאי לבדוק רמות פרולקטין בבדיקת דם. אם הן גבוהות, יש טיפולים זמינים (כמו דוסטינקס או ברומוקריפטין) שיכולים להחזיר את רמות ההורמון לנורמה ולשפר את הסיכוי להריון תקין.