פטריה בנרתיק

האם זה נכון שטוב לקחת טמפון ולטפטף עליו 2 טיפות שמן לבנדר ו2-3 טיפות שמן עץ התה ולשים למשך כשעה 2-3 פעמים ביום?
האם שמן עץ התה לא מסוכן?

אני אישית לא אוהבת להשתמש בו על ריריות בחופשיות כזו ובייחוד בזמן היריון. כמו כן השיטה שתיארת על הטמפון לא בטוחה מכיוון שהשמנים האתריים לא מהולים בשום צורה ואסור לשים שמנים אתריים נקיים על עור ובטח שלא על ריריות.
הכי יעיל והכי טוב לעשות תערובת על בסיס של מים ארומטיים (תוצר לוואי של הפקת שמנים אתריים) או חומץ הדרים מדולל עם מים רתוחים ומקוררים ולתוכם לטפטף שמן אתרי פלמה רוזה.
ל כמות נוזל של 1/2 כוס 2 טיפות שמן פלמה רוזה. עם התערובת הזו ניתן לעשות שטיפות במזרק או במתקן שטיפות ואגינליות שקונים בבתי מרקחת.
פלמה רוזה מאוד מדויקת לפטריה בוואגינה והיא גם עדינה ובטוחה להיריון.
כמו כן, לבלוע פרוביוטיקה קבוע לתקופה ארוכה.
בהצלחה

ולזה מומלצת תזונה מתאימה עם שילוב של תוספי מזון בכדי להפטר מהפטריה.
בעקרון מדובר על תכנית תזונתית נטולת סוכרים (גם פירות), שמרים, קמח לבן ומזונות מעובדים, פטריות, עובשים.
תקופת התכנית תלוייה במידת עוצמתה ובהריון יש לבחון זאת היטב כי לא תמיד ניתן להשתמש בצמחים המסלקים את הפטרייה. לכן התכנית עשוייה להיות ארוכה יותר.

כדאי מאד לחשוב על טיפול כולל, כי יכולות להיות לכך השלכות לתינוק הנולד. יש תינוקות שנולדים עם הקנדידה שעברה אליהם מאמם ולעתים יבטאו זאת בבעיות במערכת העיכול, בעיות עור או נשימה, חולשה של מערכת החיסון ועוד.
עוד מצב שאני נתקלת בו לא מעט הוא פטריה בשד הבאה לידי ביטוי בהנקה, שיכולה להציק לאם ואף לעבור לתינוק ולהופיע אצלו בפה, בטוסיק ועוד.

אני מספרת לך את זה לא כדי להלחיץ, חלילה, אלא כדי שתדעי את ההשלכות של בחירה באי טיפול, או בטיפול שטחי.
חשוב לשלב טיפול כלל מערכתי כשמטפלים בקנדידה ולא רק טיפול מקומי.

חגית שלום,

הטיפול בשמן עץ התה על טמפון, כפי שתיארת, עוזר במרבית המקרים.
למרות זאת, מאחר והשמן בצורתו הטהורה חודר למחזור הדם אין להשתמש בו בזמן הריון והנקה !!
ממליץ על שטיפות אינטימיות עם מוצרים המכילים שמן זה כגון של חברת "הרבה דרם" או "נייטשר טאץ". ניתן להשיגם בבתי הטבע.
ובכלל, מומלץ להשתמש בכל סבון אינטימי המכיל חומרים פעילים כנגד פטריית הקנדידה, באופן
קבוע ויומי כאמצעי מניעה. (שמן עץ התה קוטל את הקנדידה כבר בריכוזים נמוכים של 0.2% ועד חצי אחוז, וזאת לפי [a href=http://jac.oxfordjournals.org/cgi/reprint/42/5/591 id=link]מחקרים [/a]שנערכו בעולם).

על דעתך באופן נחרץ. אני מניחה שהכותב הוא אכן גבר כן?
סבונים אינטימיים באשר הם ולא משנה מה הם מכילים אינם מומלצים לשימוש בוואגינה. הם משנים את החומציות באזור ומתערבים במקום שאין צורך להתערב אלא רק לתחזק את המכניקה המאוד טובה של הגוף.
אין שום סיבה לנקות את האזור. הוא לא זקוק לניקוי. ואין בו שום דבר מלוכלך, הוא בנוי עם חומציות מתאימה לחיטוי ולמלחמה במזיקים וגם בפטריות.
עצם היות פטריה במקום מעידה על חוסר איזון שמקורו בכלל הגוף החל מהיעדר חיידקים טובים השומרים על המעיים ועל הוואגינה וכלה במערכת ההורמונלית ובמערכת העיכול.
לנקות שוב ושוב עם חומרים זה להתעסק בסימפטום במקום בגורם ולהיות עבדים לעולם לחומרים המוחדרים לגוף.
שינוי גורף של דרך חיים, הפסקת גלולות, תזונה נכונה, שמירה על אוכלוסית האסידופילוס במקום, ולהפסיק לנקות את המקום - צעדים ראשונים אלה הם הדרך לפתרון.
הגוף מרפא את עצמו בצורה היעילה ביותר.
אני אישית בעד להיעזר בחומרים , על מנת להקל במקרים אקוטיים שמטרידים אותנו מאוד במקרה זה להקל על הגירוד ולעזור לגוף להתגבר על הפטרייה.

באופן כללי - זה נכון שעץ התה הוא שמן קוטל פטריות מצויין. הוא המחטא הכי טוב שידוע לנו בארומתרפיה אך לדעתי האישית הוא חזק מדי. יש בעייתיות רבה בטיפול הנפוץ הזה על טמפון. אני מכירה אישית נשים שזה עשה להם כווייה נוראית באזור. ויש צורך להיזהר מזה מאוד מאוד!! שלא לדבר על תקופת ההיריון!!
כמו כן, מחקרים אחרים מראים כי פלמה רוזה הוא השמן המדויק יותר לטיפול בקנדידה.

אני שמחה על הדיון המלומד

אכן הכותב הוא גבר (למיטב ידיעתי).
באסכולה שלך סבון אינטימי לא מומלץ. סבון אינטימי ברמת PH של 5.5, כמו למשל סבון אינטימי נייטשר טאץ' שלנו, מתאים במיוחד לרמת החומציות של הגוף ואינו גורם כל נזק, נהפוך הוא. הסבון מונע ומטפל בהפרשות הנגרמות כתוצאה מקנדידה אלביקנס.
ברגע ש"האזור" (כפי שאת מגדירה אותו) מפריש, (בדרך כלל זה עקב קטילת החיידקים הלאקטו-באצילים הטובים בזמן נטילת אנטיביוטקה או בשל גורמים אחרים), מופר האיזון הטבעי ושימוש בתרופות או תרופות אלטרנטיביות תורם ומטפל בסימפטום זה.
יחד עם זאת רצוי כמובן לטפל גם בבעיה אך במקרים של נטילת אנטיביוטיקה הבעייה תיפתר עם הפסקת נטילת הכדורים.
בוודאי תסכימי איתי כי יש בעיות חמורות יותר מהפרשות אינטימיות, שרק אנטיביוטיקה פותרת אותן, כך שעלינו לשקול מה חשוב יותר: פתרון המחלה או זיהום כלשהו בגוף ע"י נטילת תרופה או מניעת הפרשות תוך סיכון כל הגוף עקב ההמנעות מהתרופות.
זו בעייה מוכרת - תופעות הלוואי של תרופות. לכן על הרופא להחליט מה חשוב יותר - פתרון הבעייה או תופעות הלוואי.