מה עושים...

בת 44 אמא ל3 ,בגיל 40 עברתי הפלה (טראומטית שמלווה אותי עד היום).
מטופלת באיקקלומין טיפול 3 ואין הריון,מדוכאת ,ההריונות היו בעבר מהאויר..
עכשיו הרופא מדבר איתי על צילום רחם,בדיקת זרע....אלוהים לאן נכנסתי .
אוליי דיי הגוף מאותת לי שעבר זמנך..אגב אני אחרי שנה אחרי קיצור קיבה ,אני מרגישה שהגוף למרות הבדיקות תקינות,,עדיין לא חזר לעצמו.הייתי בטוחה שאחרי הירידה במשקל (50)הכל יהיה קל והכי הכי פשוט וזה לא ככה.בעלי כלל לא מודע לאן נכנסתי ונראה שאין מצב להריון נוסף מבחינתו (מתחילים לחיות).גם עם ההפלה בגיל 40 נכנסתי על דעת עצמי אבל בגלל שנתוני הפתיחה היו לא טובים הוחלט על הפלה.אני אובדת בים של מחשבות ועצובה מאוד.
איני יכולה גם לשתף אותו ,מאחר שאני כ4 חודשים ללא טבעת בלי ידיעתו..
הרצון לתינוק פשוט מוציא ממני אנרגיות,לפעמים אני לא מבינה את עצמי ואומרת יש לך 3 ילדים ..לאן את הולכת...ומצד שני...זה חזק ממני ולא מרפה.
שלפעמים אני חושבת שזה.עונש על ההפלה.