אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

אני ממש מבינה לליבך אבל אל יאוש, הכל עוד יבוא. נצלי את ההפסקה הזו לטוב וכנראה שהגוף שלך זקוק לחופש ולכן הוא מגיב כך. עודף זקיקים מראה על הפוטנציאל שיש לך להביא ילדים לעולם ולא להפך. תני לו ולעצמך את הזמן שאתם צריכים. זה עוד יגיע. חיבוק גדול. יפעת

כדי לסיים תסיבוב הזה ולהגיע אליה, עליי להמשיך עם הגונל ,בדיקות הדם והמעקב ורק אחר כך אם הכל יהיה בסדר אוביטרל והזרעה.
ההפסקה כל כך רחוקה ממני ואני כל כך רוצה להגיע אליה כבר.
היום יצאתי מבדיקת הדם וכל מה שרציתי היה לבכות, אין לי כבר מקום שידקרו אותי יותר,הכל מלא בכחולים ,אדומים וחורים. אין לי מושג מאיפה יקחו לי דם יום ראשון. וכך גם לגבי הזרקת הגונל אין לי כבר מקום שהוא לא מחורר. וזה כואב לי ומכוערררררררר
אני כל כך עייפה מכל זה כבר ועברו רק 7 חודשים ,אני כל כך מקווה שלא אצטרך להחזיק מעמד עוד הרבה זמן, אם יקח לי שנים כמו לנשים אחרות אין סיכוי בעולם שאעמוד בזה!
כבר עכשיו נשברתי!
מה יהיה יפעת?
תסבירי לי איך נשים אחרות מצליחות לעמוד בזה?
ולמה אני לא? מה יש בי שכל כך דפוק?

כל הלילה לא ישנתי וחשבתי שאני חייבת לעשות משהו עם עצמי כי מאז כל הטיפולים ממש שמנתי
יש לי כרססס כמו של גבר וכל החיים הבטן שלי הייתה שטוחה לגמרי. אני לא יכולה ללכת עם שום בגד שיש לי וכבר עשיתי קניות של בגדים אחרי ההשמנה הראשונה מהטיפולים.שלא לדבר אשאני פשוט שונאת את הגוף שליייי ככה.

את יודעת אם בכלל יעזור לי לעשות משהו(ספורט,דיאטה) ? יש לי הרגשה שמה שלא אעשה הטיפולים יעשו את שלהם וינפחו אותי.

רובינו באמת חושבות שההורמנים לבדם גורמים להשמנה. בד"כ ההורמונים אכן גורמים לנפיחות אך בנוסף לזה לעיתים הם מעלים את התאבון ואז מתחילה השאלה איך להעלות את כמות התזונה מבלי להשמין. בנוסף מצתרף המצב הנפשי ואוכל לחלקינו הוא דבר מרגיע ואז נוצר מעגל שבו השנאה העצמית שלנו עקב הטיפולים בשילוב השפעה הורמונלית והגוף המשתנה מביא אותנו לתסכול רב יותר המקשה על הטיפולי פוריות. לכן אני מאוד ממליצה לטפל בתזונה גם בשביל לעזור לטיפולים וגם כדי לשפר את ההרגשה. אני ממליצה על נטורופתיה שהיא יותר טיבעית ועדיף כמובן ללכת לנטורופתית שיש לה הבנה בתהליך פריון ולשלב עם זה אולי פעילות גופנית ממוקדת פריון כמו יוגה לפריון. אין לי ספק שזה עוזר גם לגוף וגם לנפש.

כל מה שאת אומרת טוב ויפה והאמת שאני מסכימה והלואי והייתי יכולה ללכת לנטורפתיה או משהו כזה, הבעיה שכל הטיפולים האלה עולים כסף...
טיפולי הפריון עצמם גם ככה יקרים ואני הולכת לרפלקסולגיה מאז שהתחלנו שלא לדבר על המטפלת שהיא כבר שנה וחצי עוד לפני הטיפולים בגלל מה שעברתי אם את זוכרת...

נראה לי שעד שיהיה לי תינוק אהיה מרוששת לחלוטין!!- פיזית ונפשית
לא יהיה לי מה לתת לתינוק לא חומרית ולא רגשית, כי אני אהיה כבר כל כך מרוקנת ובלי כוחות.

אין לי ספק שטיפולי פוריות אכן עולים הרבה כסף גם אם הם במימון חלקי של קופות החולים. אני ממליצה לבחור שני סוגי טיפול מעבר לטיפול הרפואי שאת הכי מרוצה איתם וגורמים לך להרגיש טוב ואיתם להמשיך. כמובן שמבחינה כלכלית אי אפשר הכל... אבל אם את נמצאת כבר בטיפולים ואת אולי מרגישה שהם כבר לא מספיק עוזרים אולי כדאי להחליף ולבדוק דברים נוספים...

לטיפולים הטבעיים קבלתי כבר.
בכל שנה מגיעים 16 טיפולים בהנחה למה שאני בוחרת.
מה שאומר שאם אבחר להמשיך ללכת לרפלקסולוגיה או כל דבר אחר כולל דיאטנית זה על חשבוני בלבד.
אני אברר כמה עולה ללכת לדיאטנית באופן עצמאי אם אפשר בכלל.. ואם הסכום יהיה נורמלי אני אלך
בכל מקרה אני כל כך מקווה שלא אצטרך יותר
כי עכשיו צלצלתי לרופא נשים שלי ולפי התוצאות הוא אמר לי ללכת מיד להזריק אוביטרל כי מחר (בע"ה) תהיה ההזרעה.

הלואיייייייייייייייייייי

הי נראל, אני שמחה לשמוע שיש התקדמות, ואני מתפללת בשבילך שזו תהיה הפעם האחרונה.... נשיקות יפעת

והאמת לא הכי קשורה ישירות לפורום הזה,אבל אני שואלת אותך בכל זאת טוב?
ואם לא בא לך אז אל תעני לי כמובן.

אז ככה...
אתמול הייתה ההזרעה השניה, הרופא המקסים שלי הסביר לי שהוא לוקח מפסק קטן, כדי לא להכאיב לי ולמרות שממש ניסה הוא כן הכאיב מאוד ואפילו פצע אותי קצת ודיממתי מעט אחר כך.
בלילה חשבתי - איך יכול להיות שהרופא שהיה כל כך עדין בסוף פצע אותי והיה דימום וסביר להניח שמי שפגע בי כשהייתי קטנה לא היה עדין בכלל(זה גם מה שזכור לי) ולא פצע אותי בכלל, או שלפחות לא זכור לי לא דם ולא כאבים.

האם יכול להיות שילדה בת 7,8 תצליח להסתיר כזה דבר? כאב, דימום?

הי נראל,
אין ספק שהזרעה זה לא דבר נעים אבל בכל זאת מדובר בפעולה פולשנית ולעיתים היא כואבת ולמרות שדימום הינו קצת מלחיץ בד"כ אין לזה משמעות טיפולים. לגבי מה שעברת כשהיית קטנה קשה לי לדעת מהפרטים אבל לא כל פגיעה מינית גם היא מלווה בכוח לא תמיד יכולה לגרום לדימום. אני מקווה שאני עונה על שאלתך. מעריכה את הכנות והפתיחות שלך. יפעת

תודה שאת פה
אני בנתיים פה, בבית מרותקת למיטה זה היום השישי מההזרעה בגלל גירוי יתר
הדרגה עוד לא ידועה כי דיברתי עם הרופא רק בטלפון
הוא אמר אבל שנראה לו שזה מדרגה ראשונה...
אני ממש מקווה שלא ושזה יעבור מהר כי הכאבים איומים
תגידי יפעת, את יודעת אולי מה הטיפול בגירוי יתר אחרי השלב של השתיה והמנוחה?

הי ניראל, הטיפול בגירוי שחלתי הוא אינדיבידואלי ויכול להיות ששתיה רבה ומנוחה אכן יעזרו, אז צריך לחכות ולראות. רציתי לשאול אותך אצל מי את מטופלת?