מצב נפשי קשה

הי, אני שומעת את המצוקה שאת נמצאת וכולי משתתפת בכאב. הכעס והכאב שאת מרגישה אופיינים לרמת ההפתעה מהודעה זו. כפי שתארת נראה שעיקר הבעיה היא ההתמודדות הזוגית. אל תכעסי על עצמך לא עשית שום דבר רע הדבר היחיד והמקסים שעשית זה שרצית ילדים? מה רע בזה?תשאלי את בעלך מה הוא היה עושה לו המצב היה הפוך? ילדים הם ילדים וגם אם הם לא שלך גנטית תחושת האהבה אלהם היא זהה, הצורך בנתינה ובלהיות אמא יכול להתממש, אולי לא בדרך שקיווית לה אבל הוא בר השגה. דברי עם בעלך לכו לייעוץ ונסו להגיע לפשרה בהתאם למגבלות הקיימות על אף שהם לא פשוטות. אני מחזקת את ידייך בכל אשר תפני ומקווה שתצליחי למצוא את האור ולהבין שילדים אכן יכולים להיות לך ויש מטרות נוספות בחיים מעבר לילדים שהם שלך גנטית. חיבוק גדול. יפעת