הרוסה!!!!

הי מיכל, אני מכירהטוב מאוד את ההרגשה נראה כי הפעם הסרת את ההגנות ודבקת באופן הכי טבעי באמונה ובאופטימיות. אני חושבת שהתיקווה שחשת היא מדהימה למרות הקושי בחווית ההתנפצות שלה. קשה לאסוף את השברים אך זכרי את המטרה, זכרי את הרגשת האופטימיות בשביל הרגעים הטובים שעוד יבואו. כל פעם שמגיע המחזור זו תחושה של התאבלות על הביצית שלא הופרתה אך ההריון המיוחל יגיע ואת החייבת להתחזק ולהתגבר כדי לאפשר לעצמך הזדמנות נוספת. נשמי עמוק ותני לעצמך להתאבל כמה ימים, גייסי כוחות והמשיכי למטרה כי האושר שיבוא אחריה יהיה הרבה יותר מיומיים של תיקווה. וכמובן אם קשה לך מידי תמיד נסי להעזר וחלוק את העול הכבד שרובץ על כתפי טיפולי הפוריות וההמתנה להריון. בהצלחה. יפעת

הי יפעת. ממש תודה על כל מילות העידוד והנחמה. אני מקווה שימי ההתאבלות לא יארכו הרבה זמן-זה גומר לי את הכוחות בגוף ונראה לי חבל. בכל אופן החלטתי לחזור לטפל, גם קיבלתי טיפה עידוד מבעלי בנושא-מה שלא היה עד היום. אני רוצה להתחיל קודם בבדיקת זרע לבעלי, לאן אני פונה? מחכה לתשובה. ושוב תודה רבה יפעת. ניחמת אותי מעט.