תמיכה נפשית

היי
שמי מירי אני מנסה להיכנס להריון כבר שנה ושבעה חודשים
פניתי לרופא רק לאחר שנה של נסיונות כושלים, ומיד אחרי זה ניסינו שלושה מחזורים של השבחה והזרעה ללא הצלחה.
אחרי בדיקות שונות ורבות ( דם, צילום רחם, אולטרסאונד אשכים לבעלי ועוד ). אני מטופלת באמצעות זריקות פיוריגון ( זה המחזור השני לטיפול )
מעבר לחוסר הנעימות שיש בטיפול זה, ולאינטסיביות של המעקב ( בדיקות דם, מעקב זקיקים ) החלק הנפשי של הטיפול הוא לדעתי הכי קשה.
כל חודש מחולק מבחינתי לשניים: החלק שלפני הביוץ והחלק שאחרי הביוץ. בחלק הראשון עם כל תהליך הטיפול הבדיקות והמעקבים אני עדיין שפוייה. אבל בחלק השני הכל משתנה מהיום של הביוץ אני מתחילה לדמיין סימפטומים של הריון, אני חולמת חלומות על הריון על מחזור ועוד שפע חלומות הקשורים לנושא, השאלה האם נקלטתי או לא לא יוצאת לי מהראש ולמרות שאני עסוקה בעבודה אני תמיד מוצאת זמן להרהר בעניין שרק גורם לי מתח נפשי.
בכל פעם שהמחזור מגיע אני פורצת בבכי, ובכלל אני מרגישה שמאז הנסיונות הכושלים הפכתי להיות אדם פחות שמח.
בעלי מאוד רוצה ילד, אני רואה את זה בכל פעם שהוא מגניב מבט לילד שעובר ברחוב. הוא לא אומר לי כלום בכדי לא להכביד עלי והוא גם תומך בי מאוד בכל הנושא של הטיפולים הוא זה שמזריק לי ומשבר איתי שיחות לתוך הלילה.
אבל יחד עם כל התמיכה אני עדיין מרגישה לבד עם ההרגשה הפרטית שלי, ואני מפחדת להפוך להיות אישה ממורמרת ( שזה ההפך ממה שאני באמת ).

אני לא מצליחה להתנתק מהציפיה לתינוק