מרגישה כשלון

אני מש מבינה את הרגשתך אך צריך לחשוב בצורה הגיונית- לא עשית שום דבר רע!!!! ואם חס וחלילה זו הייתה מחלה מסוג אחר היית מרגישה יותר טוב עם עצמך ? בדרך כלל רוב הקושי ותחושת האפסיות נובעת מההתמודדות עם הסביבה, הבעל, המשפחה החברים וכו' ולפעמים צריך לדעת שדברים לא מסתדרים איך שאנחנו מצפים אבל הכי חשוב שהם יסתדרו בסוף. לא ציינת מה הבעייה אך 99% מהבעיות פריון פתירות וזה רק עניין של זמן, אז צריך להאחז בזה ולהאמין. דווקא בזבוז האנרגיה בהסתרה מתיש יותר. אבל אין לי ספק שההרגשה שלך היא אופיינית ורבות מהבנות שעוברות את התהליך מרגישות כך ולא בצדק. נסי לשתף ולהיות בטוחה בעצמך כי הדבר הטוב ביותר שאת עושה הוא לרצות להיות אמא ולתת מעצמך כך שכל הסיטואציה היא חיובית. מקווה שהצלחתי לחזק אותך. יפעת

זה ברור שזו לא אשמתך את בסך הכל נשואה טריה אני הייתי נשואה 10 שנים ולא היו לי ילדים והיום לאחר טיפלי פוריות יש לי שני בנים ולפני ארבעה חודשים נולדו לי תאומות לכן אסור להתייאש אל תדאגי היום לכל בעיה יש פתרון אבל חשוב ביותר שהגישה תהיה חיובית אני מאחלת לך הצלחה מכל הלב ובשורות טובות אמן

את אולי הרבה דברים אחרים אבל בטח שאת לא כשלון, גם אני לפעמים מרגישה כמוך. אבל את חייבת להאמין שכל דבר טוב שווה לחכות עבורו. אני יודעת שזה לא מנחם שאומרים שהכול לטובה, גם לי קשה לקבל את זה אבל כדי לנסות ולהאמין. בזמן המתאים את תכנסי להריון ובטוח יהיה לך ילד מדהים ותראי שהכול שווה את זה. אני גם עדיין מחכה ומקווה כמוך