שלום

בוקר טוב, אני ובעלי מנסים כבר שנתיים להיכנס להיריון ללא הצלחה. בפועל התחלתי טיפולים מדצמבר 2008 עברתי הזרעות זריקות הורמונים כאבים וסבל ועד עכשיו לא עזר כלום. כתוצאה מהזריקות נהייתה לי בעיה בבלוטת התירס של פעילות מוגברת. בעיקרון הבעיה אצל בעלי הזרעים חלשים, תנועה איטית, וגם הכמות קטנה. הגעתי לרופא שאני כרגע מטופלת אצלו ע"י זוג חברים שגם ניסו להיכנס להיריון וע"י הזרעה והצליחו. בעיקרון כבר 8 חודשים שאני במתח והגוף שלי לא שקט לא יודעת איך להירגע (כנראה כתוצאה מזה ירדתי 5 קילו) לפחות משהו אחד טוב. עכשיו הרופא החליט שצריך לעשות הפריה חוץ גופית נתן לי מרשמים לא ממש הסביר מה כל תרופה עושה רק נתן לי את הדף של ההנחיות (לא יודעת כל כך איך לקרוא אותו) ואמר לי ללכת לאחות היא תסביר לי הלכתי לאחות והיא ככה תוך כדי שעושה בדיקות דם פחות או יותר הסבירה. לא יודעת אני מרגישה באפלה לא מסבירים לי כלום לא אומרים לי כלום כאילו הכל בלחץ. אני רציתי לעבור לרופא אחר אך בעלי לא מסכים. כל ביקור שלי אצלו אני מחכה לו שעה וחצי כדי להיכנס ועד שכבר נכנסתי אני דקה אצלו והוא "יאאללה יאאללה" לחוץ ומזרז את העניינים. אני מצד אחד אומרת כאילו הפריה זה הרדמה מלאה זה הליך יותר מורכב מהזרעה ואין מי שידבר איתי ויסביר לי את התהליך למרות שקראתי פה באינטרנט התחלתי להבין פחות או יותר. אני מרגישה איך לתאר את המילה אממ תסכול, אפלה פוחדת להתאכזב נמאס לי כל חודש לקבל תוצאה שלילית והלתחיל הכל מהתחלה. אין לי כבר דמעות וכל הזמן אני אומרת לא נורא פעם הבאה וזה גם לא מגיע. באיזה שהוא שלב התחלתי להדחיק את המצב ולהגיד אני בכלל לא רוצה להיות אמא כבר וכל המשפטים האלה כבר עברתי את השלב של הרחמים העצמיים שהייתי אומרת למה להם מגיע ולי לא בקיצור הרגשתי שאני צריכה לפרוק קצת מטענים. אני אגב עובדת במקום שיש שם רק בנות ורוב הבנות שם דתיות (אני לא דתיה) וכמעט חצי מהבנות בהיריון וזה עושה לי הרגשה לא טובה. (מרגישה אגואיסטית להגיד את זה) רציתי לשאול אם יש איזה שהיא דרך להתגבר, לחשוב חיובי, לקבל תמיכה? לנסות לא לחשוב על זה הרבה ופשוט לזרום למה הראש שלי חושב על זה 24 שעות והוא כבר עייף בלילה אני בקושי ישנה זה ממש משפיע עליי בסופו של דבר זה השתלט לי על החיים אני אשמח לאיזו עצה טובה. תודה רבה סליחה על האריכות. .