טיפולים והתמודדות סביבתית

שלום יפעת ,
אנחנו מטופלים עקב בעית זרע של בעלי ; אנו נשואים שנה וחצי וסיימנו טיפול רביעי ( 2 איקקומין ו 2 בגונל ) שתוצאותיו טרם ידועות . היחידים שיודעים הם משפחתי הגרעינית ולצערי נאלצתי להודיע למנהל הישיר שלי.
* לאחרונה נפגעתי מאד מחברה ילדות טובה . היא בקרה בדירתי הנוכחית פעם אחת בלבד ובד"כ מעדיפה תמיד שאנו נבוא אליהם . היא אם לילדה בת 3 ובחודש שביעי כרגע . כשהצעתי להם להתארח לפני כשבועיים , היא שוב ענתה , עדיף שתבואו אתם , הילדה סתם תטריף ותעשה בלגן ; עניתי שאשמח מאד לארח , הילדה מקסימה בעיניי ואני לא רואה בעיה , הרי אתם נוסעים איתה לכל מקום .... ואז הגיע המענה המוחץ: תראי , יהיה לה משעמם , אני לא לוקחת אותה למקומות שאין בהם ילדים " . בקושי יכולתי לבלוע את הרוק , אמרתי אוקי, העברתי נושא מהר ותוך דקה ושליש סיימתי את השיחה תוך שאני מנסה שבן הזוג לא ירגיש בכלום . מאז הוזמנו פעם נוספת ונתתי איזה תירוץ. רציתי להזמין בחנוכה וויתרתי כי אני לא רוצה לקבל את אותה התשובה . אין לי ספק שלא היתה כאן כל כוונה רעה אלא חוסר טקאט פשוט . אם היא היתה יודעת על הטיפולים וודאי לא היתה מתבטאת כך אבל אני עדיין פגועה . אני מבינה היטב את הסיבות הפרקטיות לפעמים קשה להתארח עם ילדים ולהורים עדיף שישארו בסביבה שלהם אבל יש לי חברים פחות קרובים שהגיעו עם הילדים , הביאו כמה צעצועים וזהו . את הבלגן ניקינו -:) האמירה הזו היתה כה נחרצת וגם לא הציעה אלטרנטיבה ; החברות חשובה לי ואני מרגישה שעד שלא אוריד את זה מהלב איתה יהיה קשה לי להמשיך מצד שני אני חוששת שהיא תגן על האמירה האומללה בצורה רציונלית כמו : כשאין ילדים לא מבינים את זה , לכם יותר קל " מה שאף יכאיב יותרף כשלמעשה בקשת סליחה היתה מקלה עליי. בקיצור אני לא יודעת איך ממשיכים מכאן , איך שומרים על החברות , מלבנים את העניין אם בכלל כדאי או פשוט לבלוע בשקט ... ?
תודה , מתוקית