בנוגע לקוצר ראיה ועבודה מול מחשב...

שלום נולי,

קוצר ראיה נובע ממבנה גלגל העין (גלגל העין ארוך יותר), ומבנה העין נקבע על ידי מרכיבים גנטיים. אלה לא ניתנים להשפעה.

בעין קיים גם מנגנון מיקוד, האחראי לכך שראיה תהיה ממוקדת למרחק הנדרש בכל רגע נתון, בדומה למנגנון האוטו-פוקוס במצלמה. מנגנון זה פועל באמצעות שינוי הקמירות של עדשת העין, ונשלט על ידי שריר טבעתי הממוקם מסביב לעדשה. בזמן מיקוד המבט לקרוב השריר מתכווץ והעדשה מתקמרת, ובזמן מבט לרחוק השריר עובר הרפייה והעדשה מתפחסת. אם השריר לא מסוגל לעבור הרפייה מסיבה כלשהי, העין נשארת ממוקדת לקרוב, וזו למעשה ההגדרה של קוצר ראיה (העין ממוקדת למרחק קצר ולא ממוקדת למרחק).

עבודה מאומצת וממושכת לטווח קרוב כגון קריאה בספר, עבודה מול מחשב וכדומה, כרוכה בהתכווצות ממושכת של אותו שריר האחראי לקמירות העדשה. אם לא תינתן לשריר אפשרות לעבור מדי פעם הרפייה, יהיה לו קשה להתרפות אחרי זמן ממושך של כיווץ. זה יתבטא בשלבים הראשונים בכך שעם הרמת המבט מהספר/מחשב, הראיה למרחק תהיה מטושטשת לזמן קצר, כי לוקח לשריר זמן לחזור למצב של מיקוד למרחק. אם זה נעשה על בסיס קבוע בסופו של דבר השריר יישאר מכווץ וזה יתבטא בעלייה במספר.

כלומר, עבודה מאומצת וממושכת לקרוב, ל ל א ה פ ס ק ו ת, בהחלט עלולה לגרום להופעה של קוצר ראיה אצל אלה שראו היטב בעבר או להתגברות קוצר ראיה קיים. ידועה התופעה של הופעת קוצר ראיה או התגברות קוצר ראיה אצל אלה המתחילים לימודים או בתקופת בחינות וכד'.

תהליך המיקוד לקרוב נקרא אקומודציה, והתופעה של התגברות קוצר הראיה נקראת "ספאזם אקומודטיבי" (accomodative spasm). התופעה ניתנת למניעה באמצעות הפסקות קצובות של העבודה לקרוב, הרמת המבט והתמקדות על עצם מרוחק לזמן מסוים (מומלצת הפסקה כל 30 דקות והתמקדות למרחק למשך 30 שניות). ספאזם אקומודטיבי ניתן לאבחון באמצעות בדיקה הנקראת "ציקלופלגיה". שאל את הרופא. אפשר למנוע ספאזם גם האמצעות הרכבת משקפיים במספר נמוך יותר לקריאה/מחשב. העובדה שהראיה שלך השתנתה זמן קצר אחרי כל החלפה של משקפיים בהחלט יכולה לרמוז על ספאזם אקומודטיבי.

לסיכום, החלק הגנטי של קוצר הראיה לא ניתן לשינוי, אך החלק הנובע מהרגלי עבודה לא נכונים, המביאים לספאזם אקומודטיבי, בהחלט ניתן למניעה.

לגבי צג מחשב - גודל צג שלחני מומלץ הוא "19 לפחות, מרחק העבודה המומלץ 50 - 60 ס"מ ומיקום מרכז הצג 10 - 15 מעלות מתחת לקו האופקי. צגי CRT גורמים למאמץ יתר והתעייפות עקב ההבהוב.

תוכל למצוא חומר רב בגוגל לפי computer vision syndrome

ספאזם אקומודטיבי שיעבור לבד אחרי מנוחה של העיניים (אני הבנתי נכון?(שינת לילה זה מספיק?)), הכל תלוי במבנה גלגל העין ואין לי כל כך מה לעשות?...


לגבי צג המחשב, 19' ומעלה עדיף כיוון שהוא באותה הרזולוציה יציג אובייקטים בגודל גבוהה יותר וכך יאפשר לעבוד מולו ממרחק גדול יותר, מה שיותר טוב לשריר המיקוד בעין? (אני שואל כי אין לי מושג. יש לי מסך 17' ואין לי נסיון מול מסכים גדולים).

אם כן, זה לא יהיה שווה ערך להגדלת הרזולוציה במסך 17'?


לפי ויקיפדיה (האנגלית) CVS זה רק עניין זמני...

כמו כן, מה לגבי רזולציה טובה? לפי אותו הערך (בעברית הפעם) נאמר גם כי באובייקטים מודפסים לעין קל יותר להתמקד בגלל גבולות חדים יותר.
האם זה אומר שכדאי לי להגדיל את הרזולוציה?


תודה רבה!

ספאזם אקומודטיבי לא חולף בשינה. הטיפול מבוסס על הפסקות קצובות כמתואר.

לגבי גודל הצג מדובר בהמלצה ולא במשהו הכרחי.

אתה מערבב בין רזולוציה לגודל הפונטים. הרזולוציה נקבעת עלידי הצג. ככל שהרזולוציה טובה יותר, קטן המאמץ הנדרש מהעיניים. במקביל, פונטים קטנים מדי דורשים מאמץ יתר, וגודלם צריך להיות כזה שמאפשר קריאה נוחה במרחק העבודה הנתון.

אך כמובן שהייתי רוצה לעבוד באופן האופטימלי ביותר לראיה...
אז האם צדקתי בנוגע לסיבה שמסך 19' עדיף על מסך 17'?

יש לי שאלה נוספת. לגבי היפרדות רשתית.
מה הסיכויים שבעל סוכרת (סוג 1) ובעל קוצר ראיה, יפתח משהו כזה?
אני קורא כאן באינטרנט על כל נושא הראיה ואני מתחיל מאוד להתייאש...

האם ישנם גורמים נוספים להיפרדות רשתית? ממה עלי להימנע? (למעט טראומות חמורות לעיניים, כמובן).

והמלצות נוספות שתוכל להוסיף לעיניים בריאות (ושרואות טוב) עד גיל 90...

תודה.

הכוונה לבעל קוצר ראיה חמורה כמו שלי (מינוס 6 וממשיך לרדת).

חשוב לי...

סטטיסטית יש לקצרי ראיה הסתברות גבוהה יותר לשינויים ברשתית כגון אזורי חולשה או קרעים, אשר עלולים להתפתח להפרדות רשתית. הסכרת אינה מגבירה את הסיכון.
לכל אדם הסובל מקוצר ראיה מומלצת בקורת תקופתית על ידי רופא עיניים הכוללת בדיקת קרקעית העיניים באישונים מורחבים. כל שינוי בראיה, ובעיקר ראיית נקודות, "זבובים" או הבזקי אור מחייבת פנייה דחופה לבדיקה.