שאלה

הי,
רציתי לשתף אותך בעצה שקיבלתי - אני תוהה אם היא רלוונטית וברת יישום.
תקציר האירועים הקודמים: יש לנו בן בבטן. בצד שלי כבר יודעים שברית מילה לא תהיה ואין יותר
מדי התרגשות סביב העניין (אמא שלי קצת מנדנדת אבל אני מתמודדת עם זה בקלות וזה לא מטריד).
בצד שלו עדיין לא יודעים, ושם אנחנו צופים שיהיה בלגן (ההורים מסורתיים-סלקטיביים ומאד לא פתוחים לרעיונות חדשים, איך לומר). לשנינו אין יותר מדי כוח וחשק לפתוח במערכה הזאת ובינתיים אנחנו דוחים את הקץ.
חברה שלי שמכירה את הנפשות הפועלות הציעה לא לספר להם בכלל, להתחמק מהנושא באלגנטיות ("עוד לא חשבנו על זה", "נראה מה יהיה", "כשנגיע לגשר", "יש זמן..."). ואחרי הלידה לתת נימוקים מעורפלים לגבי דחיית העניין ("מחכים שהוא יתחזק..", "המליצו לנו לחכות עם זה"...), בתקווה שבשלב מסוים הנושא יירד מהפרק והם כבר יתאהבו בו, יהיה להם יותר מה להפסיד ולא תהיה להם מוטיבציה לפתוח בקרב נגדינו.
לדעתך זה יכול לעבוד? אני צופה שתי בעיות עיקריות: האחת, התחמקויות חוזרות ונשנות ואני לא מתה על זה (אם כי למען המטרה אני מוכנה לספוג). השנייה, שזה יתפוצץ בסמוך ללידה בזמן שלא יהיו לנו אנרגיות להתעסק בזה (למרות שאני מאד אסרטיבית ואין לי בעיה, בשעת הצורך, להודיע שהדיון הסתיים ושיקפצו לי).
אז מה אתה אומר על אסטרטגיית ההתחמקות? זה בר ביצוע? עצותיך המלומדות יתקבלו בברכה.