תינוקת בת 3 וחצי חודשים לא מחזיקה את הראש

אלכס יקרה.
ראשית- תודה על המילים החמות.
לגבי השכיבה על הבטן והרמת הראש: הקושי בפעולות אלו מאד נפוץ וזו אחת הבעיות הרווחות בהתפתחות תינוקות בימינו. זו בהחלט צרת רבים.
שנית- לא הרסתם שום דבר והכל בר תיקון.
השכיבה על הבטן מגיל 0 חיונית להתפתחות תקינה.
התינוק יוצא מרחם האם כשהוא במנך כפוף- הידיים מכונסות, הגב כפוף והברכיים משוכות אל הבטן. יש לכך סיבות השרדותיות קדומות, אך כפיפה זו מאפשרת לתינוק להפתח אל העולם בצורה הדרגתית. עם זאת- לאור מחקר הסיבות למוות בעריסה משרד הבריאות ממליץ להשכיב תינוקות על גבם בשינה. מאחר ותינוקות בני יומם מבלים את רובו של היום בשינה - הורים רבים לא הופכים את התינוק לבטנו בזמן העירות וההרגל לשכב על הגב מתקבע. לאחר שלושה חודשים התינוק רגיל לשכב על גבו ומרגיש חוסר נוחות שרירית בשכיבה על הבטן. חגורת הכתפיים שלו חלשה וקשה לו להרים את הראש. הדרך להתגבר על כך היא בהתעמלות. עליכם לספק לבתכם סביבה התפתחותית שתסייע לה להיות על בטנה כמה שיותר, כמו גם על הצצדדים ועל הגב- בזמן עירות. אני ממליצה על הפחתת השימוש בטרמפולינה. אם העגלה אינה כזו שמאפשרת שכיבה על הבטן- צמצמו שימוש בעגלה גם כן ( השתמשו בה מחוץ לבית בלבד). בנוסף ישנם תרגילים לחיזוק שרירי הכתפיים והבטן , תוכלי לחזור להודעות קודמות שלנו- נשאלנו פעמים רבות בנושא.
לגבי הנדנדה- באופן גורף איני ממליצה למקם את גוף התינוק בתנוחה שאינו מסוגל להגיע אליה לבד. אם בתכם עדיין אינה מתיישבת בכוחות עצמה - אל תושיבו אותה. לא כל שכן אם אינה עומדת.
מילה אחרונה לגבי המשקל- היכולות המוטוריות אינן תלויות במשקל. גם תינוקות באחוזון גבוה יהיו תנועתיים וישיגו את את שלבי ההתפתחות אם תנתן להם הסביבה ההתפתחותית המתאימה. בהתייחסות למשקל השאלה היא אם היא שומרת על האחוזון או לא. בהצלחה!

קודם כל תודה רבה שענית לי במהירות והרגעת אותי!
לגבי הטרמפולינה-
יש לנו סדר יום שחוזר על עצמו: הנקה, לאחר מכן לול עד שהיא מתחילה להשתעמם, ואז טרמפולינה ואני מעסיקה אותה ומדברת איתה או לחילופין- מול בייבי מוצרט וסרטים צבעוניים בטלוויזיה, ואז כשהיא מתחילה לבכות אני כבר יודעת שהיא עייפה, משכיבה אותה לישון בקלות, כשהיא קמה היא נמצאת על הבטן כמה שרק אפשר ואז הנקה וחוזר חלילה.

הבעיה היא, שאם להוריד את הטרמפולינה מהסדר הזה, שום דבר אחר לא יעבוד. אחרי שנמאס לה בלול עם כל הצעצועים היא מתחילה לבכות ולא ירגיע אותה לשכב על הבטן או על הגב בשום מקום אחר. או שאני אושיב אותה בתנוחת הטרמפולינה על הרגליים, ואז היא מתרגלת לידיים ותשומת לב, ולי אין כלל זמן לעצמי או שאני אחזיק אותה על הידיים עד שתתעייף, וזה יכול לקחת זמן.

האם יש לך המלצות מה אפשר לעשות במקום הטרמפולינה? כי אין לי שום רעיון ולמען האמת, הישיבה עליה גם לא מוצאת חן בעיניי.
נ.ב- קנינו עגלה אבל הקטנה כבר גדלה מעריסה ולכן היא יושבת בטיולון שלמען האמת כלל לא נראה נוח ואנחנו גם נאלצים לשים כריות או שמיכה מסביב לראש ולגב שלה כדי שלא תיפול לצדדים.
תינוק ראשון- טעויות נפוצות.

עוד שאלה, אילו עוד דברים חשוב לעשות עכשיו? הבנתי שבהחלפת חיתול כדאי להפוך אותה לצדדים, וחוץ מלהשכיב אותה על הבטן, מה עוד אפשר לעשות?
אגב, התייעצתי אתכם בעבר לגבי רפלקס הנפילה שמאד מפותח אצלה, הוא כמעט נעלם אבל לעתים מופיע בעיקר כשהיא עייפה מאד, אני לא עוצרת אותה ונותנת לה להיבהל ותוך כדי מעודדת אותה כמו שייעצתם לי, אבל דיברתם על איזשהי תנוחה אנכית שתשפר את שיווי המשקל שלה, לא הבנתי איך לבצע את התנוחה. אשמח עם תסבירו לי שוב

הי אלכס. אכן לפעמים 20 דקות מול הטלוויזיה מאפשרות לנו האמהות לשמור על השפיות, לצחצח שיניים בשקט או סתם להצליח לשתות קפה עד תומו. עם זאת - יש תרומה רבה לשכיבה של תינוק על בטנו. השכיבה על הבטן, על משטח קשה כמו רצפה, או שטיח, מסייעת להתפתחות המוטורית. בהתחלה התינוק מפעיל שרירים קטנים בלחיצות הגוף אל הרצפה. לאחר מכן הוא יתחיל להרים את ראשו, להשען על המרפקים, להתהפך לשני הכיוונים, ולהתנועע- סביב צירו ,קדימה ואחורה.
הטרמפולינה יוצרת זווית בגו (היא מה שנקרא משטח מוטה) ופעמים רבות אני מוצאת שתינוקות ששכבו בטרמפולינה מתקשים בשכיבה על הבטן. דרך אגב- כשבתך שוכבת על רגליך הן אינן יוצרות זווית כמו של הטרמפולינה מכיוון שזו יוצרת משטח קעור.
באופן כללי אני מציעה לא להציף את התינוק בצעצועים. הרי אפשר לשחק עם צעצוע אחד בכל פעם. ההצפה החושית שמגוון צעצועים מייצרת יוצרת לבסוף תחושה של " מרוב עצים לא רואים את היער"
לסיכום אני מציעה לנסות ולשהשכיבה על הרצפה- בטן גב, להציג לה צעצוע אחד בכל פעם , לצאת לטייל בעגלה ( מזג האוויר הופך קצת יותר נסבל, ) ולאט לאט זה ישתפר ויכולת הריכוז של בתך תעלה. זו תקופה לא פשוטה וצריח לצלוח אותה בסבלנות.
בהצלחה.

שוב תודה על תגובתך,
כמו שציינתי בהודעתי הקודמת, לסבב של ההנקה-לול(גב)-טרמפולינה-שינה-בטן-הנקה יש סיבה, היא נמצאת בלול עשר דקות-עשרים דקות, תלוי במצב רוח והסבלנות שיש לה באותו הרגע, לאחר מכן היא מאבדת את הסבלנות ולא מסכימה לשכב על הגב, והפתרון הוא הטרמפולינה מכיוון שעם אני משכיבה אותה על הבטן בסמוך להנקה (כשעה-שעה וחצי אחרי) זה גורם לה לפלוט.
ואם לא על הגב, על הבטן או בטרמפולינה, הפתרון האחרון שנשאר זה ידיים, ואז כמו שבעצמך אמרת, אי אפשר להישאר שפויים.
אני לא מצליחה לחשוב על שום פתרון אחר, ואשמח לשמוע עם יש לך רעיון, שוב תודה!

הי אלכס . בגיל 3.5 חודשים התינוק הופך עירני יותר ויותר ונפתח אל העולם. תינוקות בגיל 3.5 חודשים אינם יכולים להעסיק את עצמם או להתעניין בסביבתם בפרקי זמן ארוכים. אכן פעמים רבות אנחנו מוצאות עצמנו כצוות הווי ובידור , כשכל יומנו סובב סביב העסקת התינוק.
נסי לצאת אתה לטיולים- מזג האוויר הפך נסבל יותר. לעיתים בגינה הציבורית אפשר לפגוש אמהות נוספות מסביבתך,
השתמשי במנשא- אם ראשה יציב דיו למנשא המאפשר פנים החוצה- תוכלי לבצע אתה פעולות יומיומיות- גם בבית וגם בחוץ- והיא תהיה נינוחה יותר מבנשיאה על הידיים או בעגלה.
נסי למצוא פעילות בוקר בסביבתך המיועדת לאמהות ותינוקות. שם תוכלי לקבל רעיונות לפעילות בבית.
הפחיתי את השימוש בטלויזיה. זו יוצרת הצפה של החושים מחד ופאסיביות תנועתית מאידך.
אני מציעה גם לצמצם את השהיה בלול. הניחי אותה על הרצפה ( על שטיח או מזרן פעילות) בקרוב היא תתחיל להתהפך ולהיות תנועתית יותר וגם תתרגל להיות יותר על הבטן.
גם כשאת מניחה את בתך על הרצפה- שבי איתה על הרצפה, דברי אליה, ושחקי איתה. הציפייה שהיא תעסיק את עצמה - אפילו לחיצי שעה- אינה ראלית בשלב הזה.
העיניין הוא גם תלוי טמפרמנט- יש תינוקות בעלי כושר ריכוז גבוה יותר מאחרים. אבל חמש דקות- הן זמן ארוך בשביל תינוק בגיל זה.

הבעיה שאנחנו גרים בקומה מאד גבוהה ולצאת אתה לטיולים על בסיס יומיומי זה עניין מאד קשה בשבילי, בעיקר בגלל שאני לבד ואין לי אפשרות להסתדר עם העגלה, ואני משתמשת כל כך הרבה במנשא שהגב שלי כבר נגמר.
ולגבי האופי, כשהיא הולכת לפי השגרה שבניתי לה בנתיים (לול-טרמפולינה) היא נשארת מרוכזת במשך עשרים דקות-חצי שעה.
בכל זאת קיבלתי מעצותייך כמה רעיונות, ואני מודה לך מאד.
אכן, היא התחילה בימים האחרונים לנסות להתהפך והיא מסתובבת הצידה, אבל פלג הגוף העליון עוצר אותה- אני משתדלת עוד יותר לשים אותה על הבטן.
ויש לי עוד שאלה קטנה (עד הפעם ההבאה שארגיש מבולבלת), לפני כמה שבועות הצלחנו לגרום לה לצחוק, אחרי כמה ימים הצלחנו פעם נוספת (פעמיים בודדות), בשבוע שעבר שוב הצלחנו להוציא ממנה צחוק, בפעם הראשונה זה נשמע כמו סדרת שיעולים אבל אחרי כמה ימים בפעם השנייה זה היה צחוק ברור, אבל כמה שאנחנו מנסים לשחזר את זה ולהפוך את זה לקבוע, היא פשוט לא עושה את זה שוב. היא מחייכת מאוזן לאוזן ונראית כאילו היא צוחקת בשקט, אבל למה לא בקול? יש איזה תרגילים? משהו? אני יודעת שזה קצת מטומטם לשאול כי סהכ זה לא התפתחות מוטורית ואי אפשר לשפר את זה... אבל אולי יש איזה עצה?

הי אלכס. הצחוק הרצוני(להבדיל מהצחוק הרפלקסיבי) הוא פעולה חברתית הנובעת מהתפתחות ההומור, מהבנה של סיבה ותוצאה ומחיקוי. והיא איכן אינה קשורה להתפתחות מוטורית. אי אפשר לזרז או לשפע על התפתחות הצחוק המתגלגל. אם אתם צוחקים בקול רם,ואנשים מלאי הומור, יקל על בתכם לחקותכם