בת 7 שבועות קשר עין

הי ריקה
אני מבינה את המצוקה שלך אבל חושבת גם שצריך לחכות עוד קצת לפני שבודקים את זה. תינוקות רבים מתחילים לפתח קשר עין בשלב מאוחר קצת יותר ולפעמים הדבר מבשיל אפילו לקראת גיל 3 חודשים. כדאי להמשיך וליצור תקשורת ע"י דיבור קרוב, שירים, דקלומים והשמעת קולות. יחד עם זאת אין צורך להעמיס על התינוקת ועל עצמך.
באופן מפתיע ישנם גם תינוקות, אמנם לא רבים, שאוהבים להירדם במיטה ולא על הידיים, אני מניחה שאם הייתה בעיה עם מגע הדבר היה בא לידי ביטוי גם במצבים אחרים.
הצעתי היא לנסות ולגייס הרבה סבלנות ואופטימיות כי רוב הסיכויים שקשר העין יתפתח בקרוב. מצטערת שאינני יכולה לעזור יותר ומאחלת בהצלחה רבה בהמשך הדרך.

בברכה
דבי גרוס דולב

דבי שלום.
חלפו שבועיים והיום הגעתי שוב לרופאה. היא הסכימה איתי שיש שיפור והילדה החלה לחייך, אבל היא אמרה לי שעדיין אין קשר עין מלא.
כשהילדה עליי היא באמת מסתכלת לצד ולא מסתכלת עליי בכלל וקשה מאוד עד בלתי אפשרי לגרום לה להביט בי- בעיקר כשהיא אוכלת. היא בעיקר מסתכלת לצד או מהופנטת לאור..
יחד עם זאת אם אני מחתלת אותה למשל או משכיבה אותה עם הפנים אליי ואני מולה ומגרה אותה לקשר עין היא יכולה להחזיק בו יפה ואנחנו משחקות כמה דקות ממש עם קשר עין כאשר אני שרה לה ומדברת איתה. הרבה פעמים היא גם "מדברת" איתי וממש מגיבה אליי, גם בחיוך.
אני מודעת לכך כמובן שאין יכולת לאבחן דרך מחשב ושאף אחד לא נביא.. אבל הרופאה היום ממש הדאיגה אותי ואמרה לי שזה כבר מצריך מעקב של נוירולוג ילדים..
רציתי לשאול- אם הילדה שלי כאמור כן מחייכת ויוצרת קשר עין בגיל 8 שבועות, גם אם בקמצנות, האם יש מקום לדאגה רבה כל כך??? לא יכול להיות שזה עניין של התפתחות מאוחרת? לא כולם מתפתחים לפי הספר, לא?
יש לציין שהרופאה אומנם הייתה מאוד סבלנית אך היא ראתה את הילדה לכמה דקות והיינו צריכות להעיר אותה משינה- כלומר לא ממש תנאים אופטימליים לבדיקה.
אשמח להתייחסות.
תודה מראש..

הי ריקה
לצערי אני לא יכולה לתת מענה חד משמעי וברור.
כן, ישנם תינוקות שמתפתחים לאט יותר אבל יש גם סטנדרטים. אין לאף אחד יכול לדעת מה יהיה ומה המקרה של ביתך.
ברוב המקרים שעליהם אני שמעתי, עד שהגיע התור לנוירולוג, הכל הסתדר.. אני מקווה שזה גם יהיה המקרה של ביתך.
לצערי לא אוכל לתת התיחסות מעמיקה יותר ומדויקת יותר.
מאחלת בהצלחה ושהל יסתדר על הצד הטוב ביותר, אשמח להתעדכן.

בברכה
דבי גרוס דולב