נדנדה

הי ויקי
שהייה מרובה בנדנדה עלולה לגרום לתינוק לנסות ולהתרומם לישיבה דרך שרירי הבטן, שהיא לא הדרך הנכונה לתינוק להתיישב. המנח הטוב ביותר לתינוק הוא בשכיבה של 180 מעלות או בערסול.
לכן אני ממליצה על הפחתת השימוש בכל משטח מוטה כגון נדנדה או טרמפולינות למיניהן.
לגבי ההרדמה, הרגשתך נכונה- בגיל זה תינוק זקוק להרבה מגע ותנועה כדי להרדם ולהרגע. הסטטיות שהוא חווה לאחר השהייה ברחם קשה לתינוק ולכן הוא זקוק להרבה תנועה. ה"נזק" היחיד הוא החשש שזה יהפוך להרגל , לכן כדאי, לקראת גיל 5 חודשים בערך להתחייל ולהרגיל לשינה יותר ויותר עצמאית.
בברכה
דבי גרוס דולב
מדריכה להתפחות תינוקות
ינוקט
052-240914

הי ויקי,
השהיה בנדנדה ובכל משטח מוטה אחר גורמת לדיאלוג לא נכון בין פלג גוף עליון לתחתון. נוצרת פעילות יתר של שרירי הבטן ועומס על הגב. בהמשך תופעות אלו מעודדות נסיונות להתרוממות לישבה דרך שרירי הבטן שזהו מצב לא תקין.
לגבי הנדנוד - תינוקות בגיל זה אכן זקוקים לתנועה על מנת להרםות את גופם ולהצליח להגיע לנינוחות. הבעיה בנדנדה היא שהנדנוד הוא קבוע ולא פוסק. כשאנו מנדנדים על הידיים ניתן להתאים את העוצמה לצורך. בתחילה כשהתינוק עירני ולא רגוע העצמה תהיה גדולה יותר וככל שהוא נרגע העצמה צריכה להיות קטנה יותר עד למצב של תנועה מינורית ביותר. באופן זה התינוק אינו מתרגל להרדם מתוך תנועה עצמתית אלא בסופו של דבר הוא נרדם מתוך רגיעה פנימית וכמעט ללא תנועה. באופן זה הצורך שלו בתנועה לא הופך להרגל או פינוק.
מהסיבות הללו אני ממליצה לשהות כמה שפחות בנדנדה. זה לא אומר שלא ניתן להעזר בה לצורך הרגעה אך חשוב לקצר את הזמנים בה וכן להשתדל שההרדמות לא תהיה בנדנדה.
בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502