רק על הידיים

הי שיר
עבור תינוקות מסוימים, התחלת החיים יכולה להיות מעט קשה יותר ועל כן הצרכים שלהם גבוהים יותר. תינוקות רבים זקוקים להרבה מגע וידיים בחודשים הראשונים ואני ממליצה לתת להם את זה ומתוך המקום הזה תבוא ההרפיה.
לצד זה אני ממליצה על מספר דברים נוספים:
1. נסי להשתמש במנשא קשירה בתנוחת ערסול וכך ביתך תחווה הרבה בטחון וידייך יהיה משוחררות.
2. נסי להשכיב אותה לישון או סתם לשכב על הבטן בהשגחה כי על הבטן תינוקות מרגישים בטוחים יותר.
3. תני לביתך הרבה מגע עמוק- עיסויים, טפיחות שפשופים וכו על מנת להרפות ולערר את המערכת.
4. תני לביתך הרבה תנועה במרחב
5. בכל זאת נסי מעת לעת לעשות את הניתוק ביניכן אבל בהדרגתיות- ערסלי אותה והרגיעי ואז העבירי אותה למיטה על הבטן ועם היד תני טפיחות עוצמתיות על הטוסיק כך שכל גופה ינוע.
המשיכי לנסות ואל תתיאשי. אם היא תבכה, קחי לידיים, הרגיעי והחזירי למיטה.

זהו תהליך הדדי..
שיהיה בהצלחה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט
052-8240914

הי שיר,
כמו כל הורה מהר מאוד אנו מגלים שהתינוקות שלנו נולדו עם מד גובה מובנה בגופם. הורים רבים חווים את אותה הרגשה כמו שלך שהתינוקות רק רוצים שיעמדו איתם ואפילו אם אנו מתיישבים ממש בזהירות בכדי שלא ירגישו הם "עולים עלינו" ומיד מתחילים לבכות. הסיבה לכך נובעת מהצורך של תינוק בתנועה. כשאנו יושבים אנו די סטטים. לעומת זאת בעמידה, אפילו אם נראה לנו שאנו לא זזים בכלל, בכל זאת ישנה תנועה קלה של נדנוד שאותה חש התינוק. תינוקות רכים זקוקים לאותה תנועה על מנת להרפות את גופם ולהיות נינוחום. ללא התנועה הזו גופם נמצא במתח מתמיד כתוצאה מכח הכובד שפועל עליהם מרגע שיצאו מהרחם. תפקידינו לספק להם את אותה תנועה שהיא מרכיב חשוב מאוד בהתפתחות. הפתרון הוא כמובן לא להשאר איתם על הידיים בעמידה כל היום אלא לעזור להם להגיע לאותה נינוחות שלה הם זקוקים בכדי להרגע או להרדם ואח"כ להניח אותם. את יכולה להעזר בתנוחת הערסול שתורמת מאוד להרפיית הגוף. בכדי להקל עליך ועל גבך את יכולה לשבת על כדור פיזיו כשאת מערסלת אותה ולקפץ קלות. ככל שהיא נרגעת כך את מורידה את עצמת התנועה. גם על הכדור בדומה לעמידה יש תנועה קלה תמידית אך ללא מאמץ. לאחר ההרפיה המיוחלת ניתן להניח על המזרון או במיטה. המעבר מערסול לשכיבה צריך להיות מהיר ובטוח על מנת לא לתת לה שהות להבין שהיה שינוי. דוקא כשעושים זאת לאט ובזהירות בכדי שהתינוק לא ירגיש או לא יתעורר אז הוא שם לב לשינוי. בתנועה מהירה מניחים (אם זה ביום אז רצוי על הבטן) ואז לתת טפיחות בתחתית הטוסיק לכיוון הראש כך שנראה תנועה עדינה לאורך עמוד השדרה ועד לראש. ההמשך המהיר של התנועה מיד לאחר ההורדה מהידיים למעשה עוזרת לתינוק לחזור מהר לרגיעה שלו מבלי שהספיק ממש להתעורר.
לגבי משחק עצמאי - ראשית אני מאמינה שככל שתפעלי לעזור לבתך להגיע לנינוחות ותתני לה כילים לעשות זאת הרי שגם היכולת שלה לשהות לבד תגדל. בנוסף את יכולה לשחק איתה כשהיא על הרצפה ובהדרגה לצאת משדה הראיה שלה אבל לשמור על מגע איתה. ומשם לנסות לנתק מגע ולשבת לידה כשהיא אינה רואה ואינה חשה בך. ככל שבטחונה יעלה שאמא תמיד שם כך תוכלי גם להתרחק מעט יותר. זהו תהליך הדרגתי וצריך לעשותו בעדינות וברגישות.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

אני כל כך מזדהה איתך , בעניין הידיים , בני בן החודשיים וחצי עד לפני חודש , היה מזהה את אותם ויברציות כמו שאת מתארת, ברגע שהיינו מתיישבים איתו על הספה, או על כסא הוא היה מרגיש ומתעורר, לא בוכה, אבל מתעורר (אני מדברת על נסיונות ההרדמה בלילה ביום הוא נרדם די בקלות גם על שמיכה בספה בלי שום עזרה ), לבסוף החלטנו להתחיל להשמיע מוזיקה עם תחילת ההרדמה על הידיים,וכשרואים שהוא נרדם , לשים אותו על המיטה , והמוזיקה נראת שעובדת., ככה זמן הידיים פוחת.
לאט לאט אנחנו רוצים להוריד את זמן הידיים לבכלל לא , ושירדם אוטמטית עם מוזיקה.