שכיבה על הבטן

הי יעל,
לפי מה שאת מתארת הקושי שלו הוא אכן לא השכיבה עצמה. ייתכן כי בשל חוויה שלילית של נפילה בעת ההתהפכויות הוא אינו מרים את ראשו וכלן השהייה על הבטן נהייתה קשה יותר. חשוב לעבוד עם בנך על התהפכויות מאורגנות ונכונות ולתת לו כילים וחוויות חיוביות של התהליך:
1.חוויות של תנועה במרחב. תוך כדי משחק איתו, לשנות את האופן בו מחזיקים אותו בקצב מהיר, להרים לאווירון, לרקוד איתו.
2.גלגול ג'ודו - התינוק שוכב על הבטן. רוכנים מעליו מכניסים יד אחת מתחת לבית השחי ואוחזים בזרוע הנגדית. עם היד השנייה מכופפים את הרגל הנגדית ליד שאוחזים ולאט מתחילים גלגול עד לחצי שכיבה. לשים לב שהראש לא נופל אלא מונח על הרצפה. לתת מעט שהות שהתינוק ישלים את הגלגול בעצמו.
3.גלגולים במזרון-התינוק במרכז המזרון מרימים משני צדדים וכל פעם על ידי הרמת צד אחר מגלגלים את התינוק מבטן לגב ומגב לבטן. יש לשים לב שהראש נתמך ולא נופל וכן שהידיים קרובות לקו האמצע כך שהן לא מפריעות לגלגול.
4.בשכיבה על הבטן נגרה עם צעצוע את היד ונרים את הצעצוע כך שתנועת היד המושטת אליו תוביל להעברת משקל ולהתהפכות.
5. בשכיבה על הגב לאחוז בשתי הרגליים לכופף אחת וליישר את השנייה. הרגל המכופפת מובילה את ההתהפכות לכיוון הבטן.
בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502