מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- גיל שנה מספר שאלותצביה31/12/2008
שלום רב, הבן שלי הגיע לגיל שנה ויש לי מספר שאלות: בגיל שמונה חודשים התחיל לעמוד ע"י החזקה ברהיטים, מעקה של לול מיטה וכו... בחודשיים האחרונים עושה מספר צעדים הצידה כאשר מחזיק ברהיטים וממש מפחד לעזוב . האם יש צורך לעודד הליכה וכיצד עושים זאת? (האמת גם נימאס לי מהלחץ של המישפחה שמיתעקשת להוליך אותו בידיים בכח כדי "ללמד" ואני מיתנגדת) שאלתי השנייה יותר קשורה אלי מאשר אליו. הוא עדיין בגיל שנה יישן איתנו בחדר אני כל יום מבטיחה לעצמי שזהו אבל לא מסוגלת להעביר אותו אפילו לא ניסיתי, עצם המחשבה שיהייה לבד בחדר לא עושה לי טוב, הוא לא מפריע לנו בכלל יישן כל הלילה כמעט רצוף ואני מפחדת להרוס את זה... אבל מצד שני אני יודעת שאני יוצרת ממש בעיה לעתיד אפילו הקרוב כיוון שאני רואה שהוא ממש מבין והיתרגל לכך... מה לעשות???
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה לצביה
דבי גרוס דולב31/12/2008הי צביה
המקום ההתפתחותי של בנך הוא מקום טוב ונכון, הוא סולל לו את הדרך להליכה עצמאית ואין שום מקום להאיץ בו. ההולכה בידיים של בני המשפחה איננה תורמת להליכתו העצמאית ואף מעכבת אותה שכן היא איננה מלמדת את הילד לסמוך על שיווי המשקל שלו אלא מלמדת אותו להשען על גורם שלישי, לכן מומלץ לא להרבות בהולכה.
לגבי שאלתך השנייה- אני חושבת שקודם כל עלייך ועל בן זוגך להחליט מה ברצונכם לעשות ולעשות זאת בשלמות. אם את מאמינה באמונה שלמה שלינה משותפת נכונה לכל המשפחה ותורמת לילד הרי שעלייך ללכת עם ליבך. אבל אם הנטייה היא לעשות את ההפרדה עלייך להבין שאין בכך שום רע ושכמעט כל הילדים עוברים את התהליך הזה ועוברים אותו בשלום. פרידות והפרדויות אין חלק בלתי נמנע מההתפתחות ומהגדילה של הילד. יתכן ויקח לו כמה ימים להתרגל לרעיון החדש אבל את יכולה להיות בטוחה שלא יגרם לו נזק ולא תרשם טראומה.
אז כמו שאת מבינה אינני יכולה להמליץ לך מה הדבר הנכון לעשות חוץ מההמלצה לעשות החלטה אחת ולעמוד בה.
בהצלחה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט
052-8240914* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אורח חייכם בריא?
.jpg)
.jpg)
.jpg)








.jpg)

(1).jpg)