התנהגות של ילד בן 1.7

צהריים טובים.
יש לנו בן מדהים בן שנה ושבעה חודשים. לפני בערך כחודשיים חזר
מהגן עם נשיכה על זרועו. מאותו הרגע דברים התחילו להשתנות.
מאז מידי פעם יש לו התקפי זעם שמאוד מלחיצים אותי ואת בעלי.
ההתקף זעם יכול להגיע בעקבות איסור שלנו על משהו או עייפות
או ממש ככה פתאום ללא הבנה מדוע זה. ההתקף מתאפיין בהתנהגות כגון:
משיכת שיערות לעצמו, מכות על הראש שלו, נשיכה של כף ידו
או במידה ואני מרימה אותו גם מכות לעברי או לעבר בעלי.
לראות אותו ככה קורע אותי מפנים עם זה שאני מבינה שזה
שכיח וידוע כחלק מגילוי עצמי שלהם. אנחנו נוהגים בהתקף זעם הזה,
לאמר לו אסור, אני לא מסכימה ולרוב הוא בוכה ובוכה.
אז כשאני רואה שאני לא מצליחה להרגיע אותו
(גם ע"י הסחת דעת ע"י משחק אהוב וכדומה), אני מניחה אותו על הרצפה
ונותנת לו להמשיך לבכות עד שיתעייף! אך הבעיה שהצרחות
וכל שאר הדברים ממשיכים והוא לא מפסיק לבכות:-(((
אז מה אני עושה בכך למעשה??? בגן תודה לאל, יש פחות דפוסי התנהגות
כזו אבל כשהיה הגננת ידעה אותי ואמרה לי שהן אומרות לא, אסור להרביץ לעצמך,
אנחנו מבינות שאתה כועס.... מנסות לדובב את הרגש שלו.
כשמגיע רגע "ההתקף" אנחנו נלחצים אך עם זאת לא נותנים לו להרגיש
שהוא מצליח לעשות סביב התנהגות זאת דרמה.
אני חייבת לציין שהתנהגות זו יכולה להיות פעם בשבוע, פעמיים בשבוע
או בכלל לא להופיע שבוע שלם!!!!!
זה יכול לקרות גם כשהוא מתעורר באמצע הלילה (אף פעם לא ישן לילה שלם)
ובגלל כנראה החוסר יכולת שלו להרדם שוב מתחיל התקף שכזה....
בבקשה, אני מתחננת לעיצות, מה לעשות? איך עליי ועל בעלי לנהוג?
איך עליי לבקש מהגננת בגן לנהוג? מתי זה יעבור? האם עליי לפנות לגורם מוסמך?
אציין שהבן שלי מתפתח באופן תקין עפ"י טיפת חלב, הגננת ורופאת המשפחה.
בבקשה, אני ממש זקוקה לעיצות כי הלב נשבר לנו לראות אותו מתנהג
ככה ומכאיב לעצמו.
ועוד שאלה, מדוע הוא נושך , מכה או מושך לעצמו את השיערות
שהוא מרגיש בעצמו שזה כואב לו????

תודה רבה על מענה מסור!!!
בברכה,