בת 9 חודשים

הי גל,
חששותיך טבעיים ומובנים. אין פה נכון או לא נכון מבחינה רגשית מה צריך לעשות. כמובן שלתינוק לרוב טוב יותר עם אמא או עם טיפול צמוד אחר אך ברוב המקרים מצב זה אינו אפשרי לאורך זמן. מבחינה זו הכנסה לגן היא לעיתים אילוץ. גם סוג הגן מהווה אילוץ בדרך כלל מההיבט הכלכלי. יחד עם זאת כמובן שגם אם יש אילוצים מסויימים, לא מתפשרים על בטיחות וטיפול נאות בתינוק. כמובן שככל שיש יותר מטפלות ופחות ילדים היחס יהיה אישי יותר וזמין יותר. במעונות הפרטיים לרוב היחס של מספר המטפלות לכל ילד הוא גבוה יותר אך כאמור התשלום בהתאם. ישנם חוקים ברורים בנושא שנקבעו על ידי משרד החינוך ואני מאמינה שמעון מפוקח עומד בהם. לגבי המשטחים, כמעט אין גנים בהם כל הרצפה מצופה במשטח גומי. המצב צריך להיות כמו בבית, תינוק שעדיין לא מספיק יציב נמצא במקום בטוח או תחת השגחה ממש כפי שכל אמא היתה עושה. צריך גם לזכור שתקופה זו של חוסר יציבות היא יחסית קצרה ולא ניתן לשמור את הילדים בצמר גפן כל הזמן. פרט לרצפה, כמובן שצריך לשים לב שהסביבה בטוחה, שאין מכשולים, חוטי חשמל, צעצועים קטנים או שבורים ושהמקום נקי. מעבר לכך הכי חשוב היחס. מעט מטפלות טובות עושות עבודה טובה יותר מהרבה שאינן חמות ואוהבות מספיק.

בהצלחה,
שירי קאשי