כניסה למעון

הי לימור,
הקושי בהסתגלות ליציאה מהבית קיים ולא ניתן להעלים אותו. בהרבה מקרים לנו האמהות קשה יותר מלילד. אם אין בעיה מיוחדת לרוב ילדים מסתגלים מהר. זה לא אומר שלא תהיה תקופה של בכי וקושי בפרידה בבוקר. בדרך כלל לאחר בבכי הראשוני הילדים נרגעים ואם יש צוות טוב הם גם נהנים. מה שחשוב הוא שיהיו יחסי אמון עם הצוות על מנת ל'דעת באמת האם בכתה ונרגעה או שיש קושי מעבר לכך והבכי נמשך רוב היום. בכל מקרה הכניסה לגן צריכה להיות הדרגתית, לתת לילדה קודם להכיר את הצוות לפני שמשאירים אותה לבד ובימים הראשונים להשאיר למעט זמן. בהדרגה ניתן להגדיל את מספר השעות בהתאם להמלצת הצוות ואופן ההסתגלות שלה.
אינני עוסקת בפסיכולוגיה, אך מנסיוני האישי וכן ממפגש עם אמהות רבות, המעבר לגן עם כל הקושיים הכרוכים בכך לא פוגע בקשר של אמא עם התינוק. הילדים יודעים היטב מי היא אמא וגם אם את רוב שעות הערות שלהם הם מבלים בגן הרי שאמא זו אמא והיא תמיד זו שהכי אוהבת והכי דואגת ואת זה השהות בגן לא תשנה.

אני מאחלת לכם המון בהצלחה וקליטה קלה,
שירי קאשי