התקפי זעם קשים בגיל 3

ביתי בת שנתיים ו-8 חודשים. כבר למעלה משנה היא סובלת מהתקפי זעם שכוללים- השלכת דברים באוויר (מה שיש לה ביד באותו רגע), זריקת עצמה על הרצפה והטחת הראש ברצפה ולפעמים נשיכת "שעון"בכף היד. כל זה קורה בד"כ כשאיהנ מקבלת משהו שביקשה או שמשהו לא לרצונה. כעת היא עומדת לפני עלייה לגן טרום טרום חובה במסגרת הגן בו היא נמצאת למעלה משנתים. השבוע דיברה איתי מנהלת הגן ואמרה שלדעתה התקפות אלו חריגות ביחס לילדים בני גילה בגן (יש לציין כי ביתי בגן של ויצ"ו ושם לצערי, לא ניתנת כלל הכשרה לטיפול חינוכי לילדים). המטפלות ניהם מנוסות בטיפול בילדים, אך כל תופעה מעט שונה מלחיצה אןתם. הן גם לא מקבלות קרוסים שיכשירו אותם לטיפול בבעיות חינוכיות/התנהגותיות. הגננת גם הוסיפה שהיא מעדיפה לקבל חוות דעת מקצועית מאיש מוסמך כדי לוודא שאכן לא מדובר בתופעה חריגה כי בשנה הבאה הכיתה תגדל וכמות המטפלות יקטן. ממה שקראתי בספרות המקצועית הבנתי שמדובר בתופעות שמתרחשות בגיל זה אצל ילדים מסויימים. שאלתי: האם זה נורמלי? וכיצד לדעתך, עליי להתייחס ל בקשתה של מנהלת הגן, במיוחד בהתייחס לעובדה שדעתי כאימא זה שאין פה אישהי בעייה מיוחדת, מלבד מעט פינוק ועבודה על גבולות שאנחי ואביה מאוד עובדים על זה מולה.