מיומנה של עוברית

אז התעוררתי ב0600
והחלטתי אני מהלכת באופן מתוכנן
לא רק ללכת כמו משוגעת אלא במסגרת הליכה מודעת עם שעון ועם בקבוק
והלכתי חצי שעה
ועכשיו אני פה
עוד מצליחה לזהות את דופק הלב המואץ
אבל נינוחה
עברו 9 דקות מאז שחזרתי בכל זאת:)
הייתי שמחה לדעת האם יש כאן מישהוהים הגרים במודעין
כן,כן אני גרה בעיר הזו
אולי מישהו מהמישהוהים ירצה ללכת איתי
זהו לבינתיים
שתהיה שבת נפלאה
חוזרת ללמוד למבחן מחר

וכדי שאהיה אמינה בעיניכם
כמובן שלא התעוררתי בול ב06:00
אלא מה לעשות קצת לפניי
ולא, לא התקלחתי רק צחצחתי שיניים
לקחתי בקבוק
ויצאתי
בלי הרבה ברבורים
ויצא שעזבתי את ביתי בשעה 6
אז אל תתפסו אותי בקטנות למי שתופס... אני לא מצ'קרת:)

בוקר טוב,
ירידה יפה. למרות המתמטיקה הפשוטה שלך , הירידה היא ירידה של נוזלי ונפיחות . אני מכינה אותך לימים שיבואו שהירידה תתמתן ויהיו גם ימים שתצעקי "אני תקועה" ....

נחמד לקרוא את ימנך ואת מנהלת יפה מאוד .
המשך יום נעים.

דמות מסתורית וכותבת נלהבת הופיעה כאן בימים האחרונים:ספורטאית נלהבת,משכימת קום,אמא לילדה (ועוד אחת בתכנון )סטודנטית וחברת וועד הורים,מתקיימת מנוזלים בלבד ולא מפסיקה לזוז !
במיוחד הדהים אותי הקטע עם השתתפות בריצות עם 80 קילו עודפים .נו באמת !אנשים עם 15 קילו עודפים מפסיקים לעלות במדרגות !עם שלושים קילו עודפים לא נוסעים למקומות שאין חניה בכניסה.אני הרי מכיר את ההרגשה עם שבעים וכמה קילוגרמים עודפים !
אתה כל הזמן מתכנן איך לשרוד את השעה הבאה עם מעט האנרגיה שיש לך !
והיכן האמא התומכת (והזמינה תמיד ) והגבר הסבלני והמתחשב, הנחוצים לכל אישה מצליחה עם ילד קטן ?!
תני לנו עוד קצת פרטי רקע.בת כמה את?כמה את שוקלת?כל מה שלדעתך נחוץ שנדע כדי להפוך אותך לאדם אמיתי

טוב האמת שאלת שאלות חושפניות למדי
אז ככה שקלתי עד לפני הניתוח 140 קילו
ואני אמורה לשקול 60
אני בצבא ובזמן שרצתי את התבור הייתי במסגרת האימונים של וינגיט
ושם שמן יכול לעשות הכול
הסיסמא הייתה הכול אפשרי
והרעיון היה הכול בראש

אני הספקתי בגלל תירוצים
ומיד עליתי את כל מה שירדתי
אבל כושר גופני תזזיתיות תמיד אפיינה אותי
אני אישה קופצנית למיד
ואני מודה עם פנים יפות מאוד
אני בתוך מסגרת תובענית ותפקידי רמים
אני נדרשת ודורשת
ומהטעם שהייצוגיות שלי לא הייתה בשמים
הרבה פעמים גרוני נחנק מעגמומיות יתר

בעלי הוא המשענת שלי
תומך בי ביכולת שלי לרוץ ממקום למקום
למרות שהוא טוען שאני לא נורמלית
וכן אני אדם לא נורמלי
בת 37 וחוזרת מהעבודה לפעמים ב01:00 לפעמים ב04:00
רק כדי לקחת את הבת לגן וחוזרת חזרה לעבוד
תגידו לי שאני מטורפת
ואני לא חושבת שאתם טועים
אבל זה רחוק מלספר את סיפור חיי

אני אמיתית
הדבר הכי חשוב לי בפורום הזה
שיאמינו לי
אחרת לא אמשיך לכתוב

אולי לא שמת לב, אם אנחנו פרום מאוד מגובש ואחד למען כולם.
אבל רצונו של אדם כבודו - ואם את רוצה לשמור על אנונימיות מבחינתנו זה OK. את מוזמנת להגיע עם בעלך במפגש ב 7.7. ולראות עד כמה אמיתיים אנחנו.
אני אישית מאוד נהנית מהכתיבה שלך והרדציונאליות שלך.
אין לך להיפגע מדברי מקסי שלנו. אם היית "עושה"גוגל עליו...היית אולי מגלה שאולי נפגשתם במסגרתם עבודתכם חחחחחחחחחחחח.
מקס ברנר הוא בכינוי כאן - כך הופיע לפנה כשנה וחצי ומאז כך נשאר אצלנו בפורום.

ממש לא נעלבתי
המגרעות בכתיבה שאין לך את הכלים לומר את שאתה מרגיש יחד עם המוזיקה של הקול והמבט
אם מקס היה מולי היה רואה אותי מחייכת באומרי אם אינכם מאמינים לי שאני אמיתית אז אפסיק לכתוב
לומר
אני הכי אמיתית ואני הכי רוצה להמשיך לכתוב כאן ולשתף את האירוע המכונן בחיי המבוגרים

אז מקס אני מתנצלת אם פגעתי בך אם נשמעתי כועס
ושולה אני מאמינה לכולם כפי שאני רוצה שיאמינו לסיפורי
אני לא וונדר וומן ממש לא סתם אחת...

מקסי התכוון רק לטוב,

באנגלית אומרים: TOO GOOD TO BE TRUE
בצורת הניסוח המיוחדת לו, הוא התפעל מיכולתך לעמוד בכל מה שאת עומדת,
הוא לא הטיל דופי או ספק באמיתות דברייך,

אנונימיות מקובלת עלינו, הוא בעצמו "מסתתר" אחרי כינוי - למרות שרובנו יודעים את שמו האמיתי,

אני עצמי - לא קוראים לי "דניאל" - כולם קוראים לי דני.

מה שלא יהיה שמך, ופרטיותך מובטחת, את כותבת כל כך יפה,
את אישה רבת פעלים, אנרגטית, ספורטאית באופי, ואופטימית,
כולנו רוצים "להידבק" ממך קצת,

נוחכותך בפורום, מבורכת,
ואם תרצי להגיע למפגש, כדי לקבל "כוחות" נוספים מלראות אנשים שהיו במצבך,
והיום נחשבים "רזים" - כמוני. את יותר ממוזמנת.

אנחנו ה"וותיקים", מגיעים למפגשים כדי לחזק את אלה שלפני ניתוח או זמן קצר אחריו, זה חשוב ונותן תקווה.

סתם........................
אנחנו מגיעים במיוחד לאכול את המטעמים שמכין אבא של לילך.....
וחוזים בתהליך של החזרת המושג "כוסית" למציאות חייה של המארחת,

בקיצור, תבואי , גם מקס יהיה שם.

דני

ביום חמישי הקרוב.אני מניח שאת בחופשת מחלה עדיין בשלב זה.
כתיבתך מרנינה והיא כמשב רוח מרענן בימות הקיץ החמים.
ואם בכל זאת את מעוניינת בעצה חברית ממישהו שכבר עבר משהו ,ועשה משהו בחמישים השנים האחרונות (כן-גם בזרועות הבטחון )אל תנסי להצטיין בכל החזיתות !אי אפשר להחזיק את כל הכדורים כל הזמן באוויר-להיות אשת קריירה מצטיינת,ואמא לדוגמא ורעיה למופת,וסטודנטית וספורטאית-והכל בלי לאכול ובלי לישון- ובנון שלאנטיות להוריד 80 קילו.לאורך זמן אי אפשר "לטוס על המגבלות".תחליטי מה הדברים הכי חשובים לך (לרבות לכתוב כאן )ורכזי מאמץ במה שחשוב, ותמצאי זמן גם לנוח ולהתחזק,
ייתכן שלפעמים אני לא יהודי קל אבל היי סמוכה ובטוחה שאני בעדך !

מקס
אני יודעת שאני קצת נשמעת מטורפת
אבל אני עושה זאת שנים
והטרוף הפך להיות לי להרגל

שמעתי פעם סיפור מצחיק בתוכנית רדיו של ג'קי לוי המהולל
וכך הוא מספר על כוחו של הרגל
היה לו חבר שהרכב שלו היה רעוע ומוט ההילוכים לא אפשר לו לעשות רברס
הוא היה מתלונן כל הזמן והבטיח לאלו ששאלו מה עם להחליף שיעשה זאת בזמן הקרוב
בינתיים הוא היה ממציא פטנטים וכדי לחנות היה מחפש את האפשרות ללא רברס
וכדי לחזור אחורה היה עושה יוטרן
וככה היה נוסע והנסיעות הפכו להיות ארוכות יותר כך שהיה נאלץ לתכנן זמנים אחרת
המדהים היה שזה נמשך שלוש שנים

אז כן אנשים מתרגלים לרע ולפעמים לזוועה
ומתוך המקום הזה הם אפילו שוכחים כמה יכול להיות יותר פשוט
ואני מסכימה איתך אפשר אחרת
אך כל עוד אינני מרגישה זאת על בשרי לא אצליח לנהוג אחרת
במקרה הזה השכל מדבר כך והרגש אחרת
ואם אספר לך שאני גם כותבת שירים?

אה ולעניין המחירים כדי שלא יראה הכול ורוד
המחיר הוא חברים ובילויים
את שניהם אני לא פוקדת שנים...

אם לפי התיאורים שלך את לא השתנית ולא רוצה להשתנות...
לא סתם הגעת להשמנת יתר חולנית -רק את יודעת את הסיבה...
מאחלת לך המשך הנעה והנאה!!!

והסיכונים הבריאותיים
להיותי אם לילדה אחת המבקשת משפחה גדולה יותר
ורצון פרטי שלי להיות אימא לילד/ה נוספ/ת
לבין להיות אדם אנרגטי
ומטורף לתיאורי
זה שמים וארץ !!
אני בהחלט הולכת להיוולד מחדש
כי הפעם מי שיולד מחדש זה הגוף שלי
את הנפש אני בוראת כל פעם מחדש
משברים בחיי לא חסר לי

ומה שכתבת קצת מעליב
אבל אני מבינה שהפורום הזה יכיל מולי הכול

שחבריה מנסים ללבן באופן מעמיק מדוע הגיעו למצב של השמנת ייתר חולנית,ומה התמורה שתחול בהם בעקבותיו.ההנחה היא של אחדות גוף ונפש,וראיית הניתוח רק כאמצעי חיצוני המאפשר פסק זמן לשינוי משמעותי.
אני מאמין שכמו שאני רמזתי שכדאי להאט את הקצב,גם רותי מנסה לעודד אותך לראות בניתוח הזדמנות ליותר מהפחתה של מסה.
אנו לא מכירים אותך (עדיין )יותר ממה שסיפרת,ומטבע הדברים אין אנו מכירים את ההסטוריה האישית שלך,אבל בשונה מחלק מהפורומים האחרים יש כאן מין "משפחה מורחבת" שכמנהג הישראלים לא תמיד שומרת על גבולות.
אנו שמחים לראות אותך בינינו,ולהתבשם מכתיבתך,אבל כשמשחקים פינג פונג,הכדור מחליף צדדים כל הזמן,ואנחנו גם מוכנים להיות בצד השיב.חילופי הדעות הם חלק מהתהליך שעוברים כאן.

גרמת לי לנוע בספה
ולתהות על המפגש בשנית
אדבר עם בעלי ואחשוב
בכל מקרה כפי שכתבתי לשולה ממש לא כעסתי על מקס
הייתי פשוט נחרצת להוכיח שזה הכול נכון
והדרך בחרתי הייתה כנראה עגומה לומר שלא אכתוב כאן
אז מבטיחה לא להיות כל כך דרמטית
כפי שמבליח לי לפעמים

תודה על הפרגון
הפורום הזה מדליק
חכם
נעים
מרגיע
מאפשר
מעודד
מחזק

ואני שמחה להיות כאן