עדכון ביניים-קצת מוטרד

היי מקסי
עד כמה שזכור לי התופעה ידועה ולא חדשה . שמגיע שלב שחשים רעב ויש תחושה שאוכלים הרבה.
אז ככה: אוכל ושתיה יחד - זה לא חריג. חלק מהמנותחים יכולים לעשות זאת כבר מההתחלה וחלק בשלב מאוחר יותר וגם לא תמיד. זה לא צריך להדאיג אותך.
אם אתה רעב כל שעתיים. תאכל כל שעתיים, אך כפי שאמרה לך היועצת המקצועית - תבדוק מה נכנס לפה. רצוי לא להגיע רעב לארוחה ואז לטרוף ולחוש ברע אחר כך.
אנ דוגלת (מצידי אפילו 10 ארוחות ביום) אבל מנות קטנות ואוכל אמיתי - ולא ג'אנק.
ומזמן לא שוחחנו
להשתמע

קודם כל תדע שאני קוראת הדוקה שלך ונהנת מכל רגע מהרגע שהצטרפתי כקוראת סמויה ועד הרגע עכשיו אחרי
לקחתי ממך המון המון כוח להמשך כי המקרים שלנו די דומים גם אני צריכה להוריד כ-70 קילו והדרך עדיין ארוכה
מקסי יקירי אמרו שאסור לשתות משקאות מגוזים והאם הבנתי נכון ממך שאתה כן שותה האם לא אמרו שזה מרחיב את השרוול
האמת היא שאני אחרי חודש עכשיו ויש לי גם תחושות רעב ולפעמים האוכל נכנס בכמות קטנה ולפעמים כמות גדולה יותר
וגם אני שותה קצת מים אחרי האוכל אבל ממש טיפה כי אני חייבת משהו להרטיב את הגרון
ולפעמים שהביסים קצת יותר גדולים אני מרגישה הרגשת חנק
תראה לפני חודש לא רציתי לאכול כלום ואני מרגישה שעם הזמן יותר אוכל נכנס ואני בטוחה שזה בגלל ששכל שהזמן עובר הגוף מחלים ודורש
לדעתי עצתה של שולה הכי טובה לאכול 10 ארוחות ביום וכל פעם כמות קטנה
בהצלחה
מאוד מאוד סקרנית לפגוש אותך בפגישה הבאה שתארגנו אני באה

היי לכולכם,
ראיתי שכתבת על פגישות... איפה ומתי אתם עורכים פגישות עם חברי הפורום? נשמע לי מאוד נחמד ועוזר להיפגש עם חבר'ה שעברו ועוברים את התהליך.
אשמח לקבל עוד מידע בהקשר.

כרגע אין מפגשים אבל ישנה סדנא בנשר כל יום ראשון בה חלק מהחברים כאן נמצאים בסדנא הזו ולכן נפגשנו
בהצלחה

ומרגישה יותר רעבה וש"נכנס" לי יותר אוכל (כמותית) ולכן זו לאנשמעת לי כבעיה אלא כדבר נוהורמלי לחלוטין .

אני כן חושבת שאולי שווה לבדוק מה מכניסים לפה כדי שהאוכל יהיה מזין ולא מלא קלוריות.

בכל אופן הבנתי ששנה - שנה וחצי מהניתוח עדיין יש ירידה . הירידה הופכת להיות יותר מתונה זה בטוח .
בכל אופן אל תדאג פשוט תשגיח על עצמך.

בשורות טובות...... ליאת

תעבוד על הקיבה שלך ותכניס פרי או ירק שניים לפני האוכל... תראה שזה יעזור לצמצם את הנפח.... נשיקות

מסכים עם לילך!

אני 9 חודשים אחרי הניתוח ומזה מספר חודשים מרגיש בדיוק כמוך, כמויות האוכל גדלו
והצלחת נראת כבר בגודל סביר ולא של "מנותח טרי", כמוך, גם אני לא מצליח להפריד שתיה מהארוחות, ועל כן מנסה להכניס יותר ירקות לתפריט היומי.

......
לכן אין מנוס מפעילות ספורטיבית (אפילו מתונה)....בשבילי זה עובד

בהצלחה בהמשך

אני יכולה לספר שאני רעבה במהלך היום
אולם אם אני כן ניגשת לאוכל אז מדובר בפירור שמשתיק את הרעב
ואני לא רוצה לאכול כלום לא רוצה לגעת בגוף לחשוב על הגוף ולהתעסק בו בכלל
בינתיים אני רק מדברת על כל מה שסביב לו
ויטמינים וכו
אבל בסופו של דבר הכול קשור לקשר שלי עם הגוף
כרגע אני במלחמה איתו
אלימה כמו שנאמר לי
אבל הרעב קיים ואני מצטערת שזו הסיבה שאני לא לוקחת ממך

קראתי לראשונה אותך אנושי כל כך
המורכבות שלך מעידה על הרבה מהאישיות שלך
תודה שאתה חושב עליי
גורם לי להרגיש שייכת

אתמול חגגתי שנה לשרוול, אז אני מחשיבה את עצמי לותיקה (יחסית).
גם אני כמוך מראשית הדרך מרגישה שאני מסוגלת לאכול כמויות גדולות, שוב ביחס לאחרים בשלבי.
גם אני כמוך מצליחה לשתות ולאכול יחדיו.
גם אני כמוך מרגישה רעב וגם לי כמוך הכמויות גדלו.
תמיד עצבן אותי לשמוע על כאלה שאוכלים קצת פתית עם גבינה ונסתמים. שמעתי על כאלה שלא מצליחים לאכול לחם.
ואני מצליחה לאכול לחמניה קטנה.
והכי מרגיז על כאלה שאחרי השרוול לא מסוגלים לאכול מתוק שזה עושה להם רע.
ישנם ימים בהם השרוול נעלם..... ולעומת זאת....
הייתי במלון באילת בשבוע שעבר, כל כך הופתעתי לטובה מהשרוול, אני אסביר.
חשבתי שהוא קצת בוגד בי אם לגיד את האמת.
ואז בארוחת הבוקר או הערב לקחתי צלחת כמו כל אחד ושמתי לי דברים בריאים כמובן.
העיניים נשארו עיניי שמן, העמסתי....
אך כשהתחלתי לאכול מהר מאוד הרגשתי שאין מקום והצלחת נשארה מלאה.
מצד אחד הייתי עצובה , כי רציתי לאכול (ראש שמן), אבל מצד שני כל כך שמחתי שיש מי ששומר עליי.
אז נכון ביחס לאחרים אני מצליחה להכניס יותר.
אני מכירה בנות שהתחילו במצב שלי ואולי אפילו טיפה יותר שמנות והן יותר רזות ממני.
לצערי מקס, אין מנוס מפעילות גופנית....
אני מתעמלת במכון 2-3 פעמים בשבוע.
משתדלת לאכול אוכל בריא לא אגיד שאני לא מנשנשת לעיתים.
ולאחרונה התחלתי ללכת לקבוצת תמיכה.
בקיצור ידידי אין קסמים :)
ואתה רואה אותי אולי אני לא אנורקסית, אבל נראת לא רע...
והכי חשוב בריאה.
אם יש לך שאלות אני כאן.
שרית :)

מה זה נקרא שאוכלים הרבה....ואתם נכנסים לחרדות???
האם לאכול לחמניה זה הרבה?
האם הכוונה שאוכלים חצי קוטג' ולא גקושי 2 כפיות??
בגלל זה אני כל הזמן טוענת שיש צורך עילאי ללכת לדיאטנית ולא להפסיק את המעכב שלה.
אז אנא הסברים. לשתות ולאכול יחד....זה בסדר. לא כל אחד משפיע ליו לאוכל זמן ההפרדה.
תחושת רעב...נורמלי כמו כל אדם נורמלי. לאכול כל 3 שעות

וכשאני אומר שאני אוכל הרבה למשרוול אין כוונתי לחצי קופסה קוטג' !(צחוק בריא ומשוחרר...)
דוגמאות:היום בהפסקת 11 שלי רכשתי קפה הפוך וכריך-לחמניה עגולה גדולה מקמח מלא עם גבינה,ממרח עגבניות,זיתים ועלים.שתיתי את הקפה,אכלתי את הכריך הדשן (מתוך נימוס השארתי שני ביסים להמשך ) ואת המקום שנותר ניצלתי כדי לאכול חצי פרוסה עוגת פרג משובחת.
בסוף חודש תמוז ביקרתי בבית קרובים.הגישו לי שם פירה מבוצל עם כבדים צלויים (אם כבר לאכול בשר-זו ההעדפה שלי...).אכלתי מנה דומה בגודלה לזו של הסועדים האחרים ולגמתי מיץ אננס.חצי שעה מאוחר יותר הוגשו תה ועוגיות חלבה.נכון-שתיתי רק חצי כוס תה ורק עוגיה אחת,אבל נדמה לי שהבנת את הפרינציפ !
אני לא מאלה שמנסות לאכול כל החיים כמו פעוט בן שנתיים עם חום גבוה,והחשש שהעליתי אמיתי.
בינתיים אין הפתעות.אנסה ליישם את הצעתה של לילך לדחוף בהתחלה קצת ירק, שייתפוס מקום בקיבה ואת הצעתה של רותי/הדיאטנית לנהל יומן אכילה.במה שנוגע לספורט-אני עוד מחפש משהו שיימצא חן בעיניי מלבד הליכה מתונה.בינתיים ההצעה המובילה-של פסיכולוג ממלב"י- היא "הליכה לגלידריה" ז"א מסלול הליכה המסתיים ב"פרוזן יוגורט" קטן כתמריץ.
כמו שהבנתם הצעתה של הילה להמנע מקלוריות ריקות לא שבתה את לבי.
"אין חיים מלאים בלי קלוריות ריקות"אבל מי שלא היה שמן לא יבין את זה.

הי מקס ,
התופעה שאתה מתאר אופיינית לשלב בו אתה נמצא , בעיקר אצל גברים סיום הירידה במשקל מגיע מוקדם לפני תום השנה הראשונה לניתוח.. החדשות הטובות הן שיש מה לעשות .
התרחבות קטנה ועליה ביכולת האכילה היא טבעית בשלב זה החלק שלך במשוואה הוא הרגלי האכילה

נכון שאתה יכול לשתות ולאכול יחד , אך חשוב לדעת ששתיה ואכילה בו זמנית - ביס , שלוק ,ביס שלוק - מדללים את המזון ובעצם תורמים לריקון מהיר של הקיבה תוך כדי הארוחה ומאפשרים אכילה של כמות גדולה יותר בכל ארוחה .

שתיה מוגזת חשודה בהרחבת הכיס הקיבתי (יש מעט מחקרים על טבעות ומעקף ,שרוול נחשב לחדש ואין מידע מוכח-אבל למה להשתתף בניסוי??)

מאד חשוב להקשיב לגוף ולאכול כשאתה רעב א ב ל לבחור בתבונה ובאופן מתוכנן מה נכנס לפה . ג'אנק , פחמימות ריקות ומתוקים מגבירים רעב ולכן אתה צריך לאכול כל שעתיים .
אני מציעה לך לנהל רישום אכילה כולל שעות ולבחון ,אילו ארוחות הכי משביעות אותך . בדר"כ הרכבים של פחמימה חלבון וירק עם מעט שומן בריא הם המשביעים ביותר .
עם יומן האכילה תוכל לגשת לדיאטנית שלך - ואולי זה הזמן למעקב צמוד יותר
אחרון חביב - כל מה שמסביב .
לא פחות חשוב : ספורט ,טיפול פסיכולוגי או קבוצת תמיכה לשינוי הרגלי אכילה ובעצם כל מה שאתה יודע שיכול לעזור לך לשנות הרגלים כי חלון ההזדמנויות לירידה במשקל עדיין פצוח בשלב הזה וכי הרגלים טובים יעזרו לך לשמור על המשקל לאורך שנים
בהצלחה רבה

מאד שמחתי לפגוש אותך במלב"י, לאחר שקראתי אותך במשך חודשים. כבר אמרתי לך שאני מאד נהנית לקרוא את מה שאתה כותב, את סגנונך ודרך ההתבטאות שלך.
בכל מקרה אני רוצה להגיב למה שכתבת שאתה מוטרד מהכמויות שגדלו.
אני יכולה לספר לך על עצמי, נראה לי שאתה ותיק ממני בחודש. אני נותחתי בתחילת פברואר.ההחלמה שלי היתה קלה עד כדי כך שכל מה שאכלתי נכנס ללא שום בעיה.
לא סבלתי משום תופעת חנק, צרבת או בחילה כמו שחלק מדווחים.
גם לי נדמה שכעת הכמויות כבר גדלו משמעותית.
אני מופתעת כל פעם מכאלה שנסתמים משתיים שלוש כפיות,אצלי זה היה רק בהתחלה.
כעת אני אוכלת הרבה יותר.
בכל מקרה קראתי את כל התגובות שענו לך, ונראה לי שכדאי לך לאמץ את העיצות.
אולי באמת שווה להתמלא מירקות לפני הכל ואז הכמויות יהיו יותר קטנות בהמשך הארוחה. אני גם שותה המון כמה דק' לפני הארוחה וגם זה אולי קצת יעזור.
בכל מקרה אל יאוש. תקפיד על האיכות של המזון שאתה מכניס לגוף, אבל תתפנק לפעמים במידה עם מה שאתה אוהב. רק תקפיד שלא יהיה יותר מדי ג'אנק...
תנסה פעילות גופנית כמו הליכה מתונה. נראה לי שבסוף כשתהיה יותר ויותר קליל תתאהב בזה גם כן.
אני כבר מאוהבת בהליכה נמרצת באויר הנהדר שיש לנו כאן במטולה.
אתה מוזמן גם כן.
שבת שלום, ואולי גם להשתמע מתישהו...

יש תקופות כאלה שבאמת הפה לא ניסגר רק אל תלך ותנשנש בקבוק מיםלידך יקירי זה עובד ממלא את הקיבה ותנסה להיות עסוק כמו שאתה יודע נכון זה לא קל לנו מבינה צריך להגיע ליע והכי חשובזה שאתה בירידה לאט ובטוח שבועטוב יקירי

על המילים החמות.
מישהי התגנבה היום עם שאלה כמעט זהה-פשוט לא טרחה לקרוא את העמוד האחרון של הפורום.ברור מכל מקום שזו בעיה נפוצה-אפילו אצל "ילדי הפלא" שהורידו 50-60-70 קילו.כדאי לחשוב על קבוצת תמיכה לאלה שמצויים בשלב הקשה הזה,ששבוע שהורדת בו 200 גרם-ולא דרכת במקום- נחשב להישג !
לפני ימים אחדים נפגשנו, יעל ואני, בקבוצת תמיכה במלב"י-חבר'ה עם וותק של 6-7 חודשים.התלונה הכי נפוצה בקרב המשתתפים:בחודש האחרון דורכים במקום (או הורידו 200 גרם ).אצלי-בגלל הבעיות המוכרות לקוראיי הנאמנים-זה חתיכת מלחמה !
כי אם מטבעי הייתי נוטה לספורט,ולאוכל מועט,מזין ונטול פינוקים-עודף המשקל לא היה פוקד אותי.בחודשים הראשונים השרוול עשה את העבודה.בשלב זה חייבים לקחת את המושכות אם רוצים להצליח.