הרגלים

קשה לי לשנות הרגלים
אני לפני הניתוח לא הייתי אוכלת כל היום ורק בערב
עכשיו אין לזה ממש משמעות למעט שאני כל הזמן בצום
אני מודעת
ואני משתדלת
זו מלחמה לאכול ולא ההפך
ייתכן ואני פוחדת ולכן מתרחקת
אני עוד לא מצאתי את התשובה
ואולי באמת כדאי להפסיק לחפש אותה
אלא להבין שמעכשיו זו מלחמה לאכול
ולאכול נכון
עדיין כואב שאני מכניסה משהו קטן מוצק
היום בצבא הסבתי לשולחן עם כולם
והיה עוף וניסיתי
ידעתי שמיום רביעי אני מנסה
והצלחתי פעמיים לאכול
למרות שכאב
ובזכות שאכלתי פתאום חזרתי לרדת
וירדתי 2 קילו אחרי שבועיים שלא זזתי
הגוף כנראה בהלם
גם לקחתי מיום רביעי שלוש פעמים ויטמינים
ואולי זה חלק מהמשוואה
הגוף שוב יורד
ואני מציינת שהוא יורד לא מהמקום של המשקל
אלא מהמקום שזה מאותת שזה בסדר
אני לא עסוקה בגוף מבחינת המשקל
אלא אני עסוקה מהמקום שבין חיים למוות
להבין שאם עשיתי צעד מציל חיים אני חייבת להמשיך לצעוד את הצעד הזה
בלי קשר לאיכות
רק בשביל לחיות
אני רוצה להיות בסדר
באמת שאני רוצה להיות בסדר
ואני חייבת להילחם בצד הזה שהורס ומחבל כל חלקה טובה
אני הצלחתי לקחת את הויטמינים בזכות זה שפתאום הרגשתי לא מאויימת
שנאמר לי שזה לא משנה מתי אני לוקחת אותם
ושלא חושב אם אוכל בכלל
פתאום לא היה מה שהפריע בדרך לויטמינים הרגשתי שקט אמיתי
בלי שום מכשול
וניגשתי לארון ולקחתי
ככה בשקט
וכל פעם שיש קשר בין המחשבה על אוכל למחשבה על זמן למחשבה על ויטמינים
אני לא פועלת בכלל
לא באוכל ולא בויטמינים ואני גם מתכחשת לזמן כאילו לא קיימת בכלל
אל תשפטו אותי
אני מספרת ומשתפת על הקושי שלי
ובאמת שקשה