אויי ואבוי לייי...

בוקר טוב, חלי. לא יכולתי להשאר עדישה לפוסט שלך.
אני לפני הניתוח (יומיים) וגרה באזור ירושלים. לפני קביעת תור לניתוח התבקשתי לבוא להרצאה בנושא קיצור קיבה ולדבר עם הדיאטנית (הילה כהן). אז הבנתי והפנמתי כזה דבר : אחרי שנה ראשונה של "אפוריה" וירידה דרסטית במשקל, במהלך שנה השניה, שליש ממה שירד יכול לחזור חזרה, וזה נורמלי וטבעי. קיבה "החתוכה", כמו כל אבר אחר בגוף, טיפה מתרחבת עם הזמן. אז עליה במשקל שלך - טבעית (עפ"י מה שלמדתי). חלי, האם את במעקב של דיאטנית בריאטרית ?
אני מאחלת לך ישר כח ובריאות, בהצלחה,
נילי

ואין מה לעשות חייבים מעקב של דיאטנית או כל מסגרת שתקבע אותנו אחרת ..שלא נתפלא.בקיצור להשתדל להשקל בתדירות גבוהה להיות כל הזמן בבקרה על האוכל וההתנהלות.אני אישית הרגשתי שאני הולכת לאיבוד..אז הלכתי לדיאטנית של הקופה..עד שיעבור זעם..

קודם כל - זו חלי מעפולה ? נדמה לי שאני זוכר את ההתכתבויות פה מלפני שנה וחצי ...
אני קצת יותר משנתיים אחרי הניתוח , גם אני אחרי עליה במשקל ומבין טוב מאוד את ההרגשה והמחשבות שרצות לך .
לדעתי , לחשוב כבר עכשיו על ניתוח נוסף ( שלישי במקרה שלך ) זו איזו שהיא הרמת ידיים מוקדם מידי - יכול להיות שזה יעזור , אבל יכול מאוד להיות שלא ( כמו 2 הניתוחים הקודמים ) .
את צריכה קודם לבדוק טוב ( ואולי בעזרת ליוי \ טיפול מתאים ) איפה הבעיה ולנסות לטפל בה בעצמך לפני שעולה שוב על שולחן ניתוחים ...
אם את רוצה לפרט פה או במייל , את מוזמנת ...
בהצלחה
ליאור

אז באמת מה עושים כדי למנוע?? איך לא מגיעים לזה?
אני חצי שנה אחרי עם ירידה של 37- מאושרת עד הגג אבל מפחדת מהשלב של העליה אם בכלל... ואיך לעזזל שומרים על הקיים??? הקיבה גדלה, הכמויות הרבנ יותר גדולות... כל יום גדל עוד ועוד... מ-פ-ח-י-ד!!!
לא רוצה להגיע לשם שוב...
אז מה עושים?

צריך במהלך השנתיים הראשונות לעבד קשה. להפנים את השינוי. להיות במעקב של דיאטנית ושל המנתח. לשלב פעיות כופנית אופן סדיר וכמובן לשנות חשיבה והרגלי אכילה. לא עוד האוכל במרכז החיים.
מי שמתקשה להתמודד לבד, מומלץ להירשם לקבוצת תמיכה.
אני כבר מעל 10 שנים מנותחת, עם ירידה של 70 קילו ולא פוחדת....אבל מתמודדת יום יום כל כל אדם שרוצה לשמור על בריאותו וגיזרתו.
שבוע טוב והצלחה

חצי שנה ,שנה ,שנתיים וגם 10 שנים כמו שולה :)
זאת מלחמה קשה .
הייתי השבוע אצל עובדת סוציאלית שמלווה את המנוחים באסותא חיפה ,ענת מנקס,ובאתי בפחד ובהלה כשקראתי שאנשים אחרי שנה העלו והעלו עם ריבית.
ו..באתי ישבתי ואמרתי אני ..מ פ ח ד ת.
והיא הביטה לתוך עיניי ואמרה ..מצויין,זה בגלל שאת מודעת ועכשיו כדי להמשיך יש כללים שהם בל יעבור להתמיד לאכול כל 3 שעות ,ועוד עצות וטיפים וקצת לנבור באדם השמן שהשארתי בעבר..
כמובן כבר כשהרגשתי את הפחד ,התקשרתי אחרי חצי שנה של נחת שהכל בסדר וממש לא הכל בסדר ,כי היו לי חסרים בויטמינים וכל מיני דברים שלא יחסתי חשיבות אבל שום דבר לא מאוחר ,קבעתי תור לדיאטנית נכנסתי לתלם ..יום שני אני שוב בביקורת אצל דיאטנית ,אין מה לעשות,צריך לקחת את הפחד ולנתב אותו למקום טוב ,כי זה רק מראה שאנחנו לא שאננים.
שבוע טוב לכולם:)