שאלה לכל אלו שאחרי...

כל השמנים אוכלים הרבה גם כשהם לא רעבים. אוכלים כי אוהבים לאכול, אוכלים כי אוכל מנחם, אוכלים כפיצוי למשהו ועוד אינספור סיבות.
לאחר הניתוח מבחינה פיזיולוגית לא תוכלי לאכול מעבר לכמות שתשביע אותך. אחרת תקיאי ותרגישי רע.
אבל! וזה אבל ג ד ו ל. אם שעה אח"כ תדחפי שוקולדים, גלידות, חטיפים וכד' שעוברים בקלות= תעלי במשקל.
לכן חייבים להטמיע הרגלי אכילה נכונים + ספורט. זהו המכון להצלחה.

אני מפחדת סתם "לתקוע" דברים כי זה באמת נתקע!!!
ואת לא רעבה כמו פעם...כאילו זה מצחיק כי כשאת מרגישה רעב אז את נזכרת בדברים שהיית אוכלת פעם. היית ממלאה צלחת עצומה בכל מה שיש וטוחנת עם קולה...עכשיו זה מצחיק שאני אוכלת שניצלון אחד עם קטשופ ואני באמת לא רעבה...
וכן יש רצונות לפעמים לדברים טעימים וחששות של מה יהיה וזה אבל זה נראה לי כזה בזבוז, אחרי שעוברים ניתוח כזה, פשוט להרוס את זה במודע...בא לך גלידה? תאכלי יוגורט קפוא בכל טעם שבא לך ודמייני שזה גלידה..מילקשייק? ממירים בפרישיייק....

אם רוצים אין זו אגדה :)

הייתה לי משמעת עצמית בענייני אוכל, לא הייתי מגיעה למצב הזה. זה בדיוק שורש הבעייה. לא לאכול עוד אחרי שאת שבעה. לבחור את האופצייה השפוה והבריאה ולא את האופצייה הטעימה והרבה ממנה. אני מפחדת שאשאר עם ההתנהגות הזאת גם אחרי ואהרוס הכל.

מבינה את חששותיך לגבי ההרגלים אחרי הניתוח.
קודם כל חשוב מאד לווי תומך אחרי הניתוח. מעקב של דיאטנית, וגם קבוצת תמיכה.

זה יכול להקנות הרגלים טובים. חוץ מזה אחרי שתראי איך את יורדת ומקבלת מחמאות, תירצי לעשות הכל כדי לא לחזור לריטה השמנה.

אני לא טיפוס של קבוצות תמיכה. אבל אני ממש מקווה שאת צודקת בקשר לשאר.
פשוט אני לא רוצה להיות אחת מאלה שעוברות את כל זה לחינם.

אני רושמת לך מה אני חושבת אישית ממה שקורה לי כן...
גם אני אהבתי לאכול והרבה ודברים טעימים ומה לא...
אבל אני רוצה להגיד לך שבאמת באמת מרגישים את ההרגשת שובע..אני לא יודעת איך להסביר לך במילים אבל זה שונה...
לפעמים אני זורקת הערה לאמא שלי, יואוא אמא איך בא לי פלאפל, חחחח כאילו גם אם היו מביאים לי מנה פלאפל לא הייתי אוכלת כי זה בא לך בראש ולא בבטן...את לא באמת רעבה לפאלפל...
גם אם את אוכלת משו שומני זה עושה לך צרבות מגעילות כאלה ככה שאת בטוח לא תגעי בזה שוב.. כל מיני דברים קטנים שאת קולטת שלא עושים לך טוב אז את פשוט לא נוגעת בזה מהחשש ש...
אין אין אני נשבעת לך אני מבשלת כל יום למשפחה שלי ואני אפילו לא טועמת.. מתיישבת ליידם ואוכלת לי פתית עם איזה ממרח טעים...
לפני הניתוח כל הדברים האלה נשמעים הזויים אבל זה באמת ככה...זה לא קל כן, אבל את זורמת עם זה ונהנת מזה..
אני חושבת שההקלה היא פתאום האי התעסקות הזאת אם אוכל,שאת תראי איך זה משנה הכל....אל תדאגי!!!
אני יכולה להגיד לך שהיה לי מאוד קשה אחרי הניתוח עד ללפני שבועיים שהכל הסתדר, ואני לא מתחרטת לרגע שעשיתי את הניתוח. זה שווה את זה.. כי את מרגישה גם איך הנפש משתחררת מהרבה דברים!
סמכי עליי, תחקרי את כל הפורומים ותקראי רק את הדברים הטובים :)
ואנחנו פה בשבילך...

ריגשת אותי