שלושה ימים אחרי..

אני אנסה טיפה לעודד אותך, אבל קודם כל, איזה ניתוח עברת? יש הבדלים בהרגשה ובשאר הדברים אחרי ניתוחים שונים.

אני עברתי ניתוח שרוול לפני קצת יותר משנה וחצי. ההתחלה היתה ממש לא קלה. למרות שירדתי במשקל, הרגשתי די רע. היו לי בחילות כל הזמן, צרבות קשות (בעיקר בלילה) ואפילו שני כדורי אומפרדקס ביום, לא עזר. ישנתי חודשיים כמעט בישיבה על הספה בסלון. לא כיף גדול.
אבל...
הכל עבר (אצלי בערך אחרי חודשיים). ככל שאכלתי יותר (טוב אכלתי מעט אבל בכל זאת לא רק נוזלים) המשקל ירד יותר.
בסך הכל ירדתי 43 ק"ג. אני כבר לא יורד, אבל יציב. (ליתר בטחון אני נשקל ובודק כל שבוע). אני אוכל הכל (כמעט) אבל מעט.
היום אני יכול לומר שהניתוח הזה זה הדבר הכי טוב שעשיתי למען עצמי. אני מרגיש בן אדם חדש ואחר.
נפסקו כאבי הברכיים, כפות הרגליים שהיו כמו בלונים בסוף יום עבודה כבר רגילות ונושאות אותי בקלות. ערכי הסוכר (יש לי סוכרת סוג 2) ירדו מאד. הפסקתי להזריק איסולין, וירדתי מ-8 כדורים ביום ל-2. יתר לחץ הדם התאזן, ואני מרגיש צעיר ב-30 שנה.

אל תתייאשי, גם אם קצת קשה עכשיו, הכל יהיה בסדר, הדברים יסתדרו, ותחזרי לכתוב לנו מה שלומך, ולעודד את החדשים בעוד כמה חודשים.

בהצלחה,
דוד

רק שלושה ימים...גם כשאת נחתכת באצבע זה כואב ישבוע ומציק שבועיים!!!!
למה את מרחמת על עצמך? זה בכל מקרה לא טוב....באף סיטואציה.
אחרי כל מה שכתב צנובר קשה למצוא עוד מילים לתאר לך כמה שאת תהיי מאושרת.
לדברייך היית "רק" שמנה למזלך וללא מחלות - מזלך.
בהצלחה ושבוע טוב

עברתי ניתוח שרוול. פשוט הרגשתי טוב כשנכנסתי לזה.הייתי בטוחה שזה קטן עלי. התברר לי שממש לא. רע לי כל הזמן. פתאום יש לי צרבות, שלא היו לי אף פעם. אני עדיין רוצה לאכול ופשוט אסור לי. זה ממש קשה לי. כי האהבה והרצון לאוכל קיימים ועוד איך. כמובן גם כאבים מסוגים שונים. לא ישנה טוב. ועוד ועוד. אני גם מבינה שאני אולי מתבכיינת יותר מאחרים. פשוט נכון לעכשיו זה פשוט מרגיש כצעד שגוי ביותר לאדם שקודם אומנם היה שמן אבל בריא. לא כאב לי שום דבר. ישנתי טוב ואכלתי מה שרציתי, מתי שרציתי.
גם אני מגלה שקשה לי לעמוד בל"וז של ה 3 שעות. עכשיו יש לי הרגשה שכל היום שלי סובב סביב זה. חייבת לשתות, חייבת לאכול (אבל לא מה שאני רוצה), הלוסק, הויטמנים. אוף!!!!!!!!!

היום השלישי והרביעי אחרי הניתוח הכי קשים... אבל כל יום זה עובר יותר ויותר... ותחשבי איך תהיא חתיכה בפסח... איזה בגדים את הולכת לקנות... איך בשולחן החג את לא תצאי מפוצצת כמו כולם ... איך כולם יסתכלו לך בצלחת ולא יאמינו.... תרימי את הראש הקשה כבר מאחוריך... להתסכל קדימה ולא יהיה יום אחד שלא תהיא מאושרת מהניתוח הזה מבטיחה לך ! אני 10 חודשים אחרי...

אני עשיתי את הניתוח כמה ימים לפני יום כיפור. אני השתחררתי מבית החולים לאחר יום כיפור, וכן-התבאסתי. רציתי לאכול (כהרגלי) ולא יכולתי. בימים הראשונים גם לי היה קשה, וחשבתי שסתם הרסתי את הבריאות שלי לנצח.

אבל...כעבור כשבוע הכל השתנה. כבר די היה בסדר גופנית, ולאוכל מתרגלים. בימים הראשונים גם תרדי כל כך מהר, שלא תאמיני שזה קורה. היום, כמעט 3 חודשים מהניתוח אני יכולה להגיד שירדתי 20 ק"ג, מרגישה מעולה, ואוכלת כמעט הכל (בכמויות קטנות, כמובן). אל תדאגי,עוד כמה ימים ההרגשה הרעה שלך תתחלף לטובה.

שלום דינה.
אני חודש וקצת אחרי שרוול. כמו כל בן אדם רגיל, היה לי כואב, מציק, לא נח וכו'.
אז כמה המלצות וטיפים להקטנת לחץ ואי-נוחות :
1. קחי כרית קטנה ושימי אותה לאזור הבטן "תחבקי אותה" בשכיבה על הצד. אז יהיה לך יותר נוח לישון.
2. כאשר את מרגישה "רעב" בימים אלו של כלכלה נוזלית, אפשר לקחת אופטלגין בטיפות - 20-30 טיפות יחד עם המים. זה עוזר מעוד. (המלצה שקבלתי במחלקה, בדוק - זה עוזר !).
3. שבועיים מנוחה - זה לא סתם. אחרי ניתוח תמיד כואב. זה חלק מתהליך, אחרי הורדת סיכות כאבים יעברו. תשתי מים - לפחות פעם בשעה כמה שתוכלי, לפחות כוס.
4. היום אני כבר לא זוכרת את הכאבים ולחץ. אני כבר לא נהנת מכמויות של אוכל, אבל אני כן נהנת מכל ביס וכל כפית ונגיסה. ירדתי בסביבות 10 קילו (מידה 1), אבל זה כזה כייף ! אני אנראית אחרת ! קרוב גם אצלך.
הרבה בריאות, הרבה הצלחה !