עוקפת את השרוול

שלום תהל יקירתי,
צר לי לשמוע שהעלת את המשקל שהורדת. בל נשכח שבאמצע היה לנו הריון נפלא שבא אחרי 3 חודשים מניתוח השרוול.
תתקשרי אלי ואתן לך את הנייד של עופר והוא יתן לך את כל האינפורמציה הדרושה לגבי מעקף קיבה.
אני בטוחה שגם דר' דושקובסקי יתן לך את מלוא המידע. את בידיים טובות
בהצלחה

אכן אינני שוכחת את ההיריון שבמהלכו שמרתי נפלא אלא שאחר כך הכל השתבש...
אצור איתך קשר לקבל המספר של עופר.
בנוסף, אשמח לשמוע תגובות ממנותחים שעדיין חברים פעילים בפורום.
חג שמח!

היי תהל, אני עשיתי שרוול לפני כחודש ואני אשמח אם תספרי לי קצת ממה השמנת. אני חס וחלילה לא שופטת אלא מאוד מפחדת שגם לי זה יקרה והייתי רוצה לדעת ממה חשוב להמנע. האם שמנת מאכילת מתוקים ונישנושים או מאוכל? האם הצלחת באיזשהו שלב לאכול כמויות גדולות?

היי ליאת!
השתרוולתי לפני כשנתיים בדיוק. השנה שלאחר מכן היתה השנה הכי הכי יפה בחיים שלי! השלתי כמעט 40 קילוגרמים. כשלושה חודשים לאחר הניתוח נקלטתי להיריון והיה לי ברור שאשמור על המשקל, ואכן המשכתי להשיל ממשקלי. בסוף ההיריון הגעתי ל84 קילוגרמים. התקופה הקשה היתה השנה האחרונה... הנקתי, שהיתי בבית כחמישה חודשים ובכל הזדמנות הייתי ממתיקה את יומי בחטיפים ושוקולדים- לא אוכל. גם כשניסיתי לעצור את עצמי זה לא צלח. לאט לאט עליתי במשקל אבל בענק... כמעט וחזרתי למשקלי. בשלב מסויים נבהלתי מעצמי ופניתי למרפאת הרופא המנתח, שם הוסבר לי כי אני אחד מהמקרים של חוסר הצלחה בניתוח. ראוי לציין כי גיסתי עברה את אותו התהליך כמוני (בדומה לבת דודה שלי) ושלושתנו שמנו בענק (בעקבות היריון).
אני מאשימה אך ורק את עצמי בחוסר היכולת לשלוט בדחף האכילה, זו אכילה רגשית בלבד! כשמנתחים אותנו מנתחים את הקיבה ולא את הראש:-(
אני מעריצה אנשים שמצליחים לשמר את המשקל לאחר הירידה המשמעותית, שמצליחים לסגל לעצמם אורח חיים בריא, שברגע של חולשה או קושי מצליחים לגשת לקבלת עזרה בקבוצת תמיכה... אני נכשלתי! המנתח שלי היה מקסים ומקצועי מאד.
אם ישאלו אותי היום האם הייתי עוברת שוב את הניתוח או אמליץ לאחרים- חד משמעי כן! זה משנה חיים.
כל כך מפריע לי לחזור למשקלי הקודם, זה בלתי נשלט. אני מתאכזבת מעצמי מאד ממש "מתבאסת" אבל במקביל ממשיכה לאכול. לופ קשה.
בכל מקרה, תשמרי על כללי הניתוח- תפרידי שתיה ואוכל, תפסיקי ביס אחד לפני שאת מרגישה שאת שבעה, תהיי חברה בקבוצת תמיכה ואל תהססי לצלצל בפעמון כשקשה.
המון הצלחה בדרכך החדשה, אחרי הניתוח הרגשתי שנולדתי מחדש...
וגם בקיץ הקרוב אני מקווה להיוולד מחדש ומשם רק להמשיך ולצמוח... שהמשקל כבר לא יהיה אחד מהעיסוקים המרכזיים בחיי- הלוואי!
חג שמח ובהצלחה!

אני מודה לך על הכנות והאומץ. זה לא מובן מאליו. אל תיהיי כל כך קשה עם עצמך. אנחנו בסך הכל בני אדם.. אני מבינה את האכזבה והתסכול שלך אבל תזכרי שאחרי הכל את לא גנבת ולא רצחת אף אחד. אני דיי בטוחה שכל מי שנמצא פה ו/או עבר את הניתוח "סובל" מאותן בעיות כמו שלך. אכילה רגשית היא סיפור חיינו ובגלל זה אנחנו סובלים מעודף משקל. תיהיי חזקה ותמשיכי להיות אמיצה! אני בטוחה שעם הרצון העז שלך את תצליחי שוב להגיע למקום בו את רוצה להיות! תודה על התגובה. בהצלחה!

נהנתי לקרוא את שהעלת בפורום. מצטערת שכך פני הדברים, אבל גאה בנחישותך לטפל בעצמך ולחזור לדרך הנכונה. לעבור ניתוח נוסף ולשנות את הרגלייך.
ברשותך, אני מעבירה את המסר שלך כלשונו מלשאלות הנפוצות.
אני ממליצה להיות בקשרכבר עכשיו, עם אושרת הדיאטנית בצפת, ולהנתחיל איתה את הדרך של הטמעת שינוי הרגל אכילה, חשיבה ודרך חיים.
חג שמח
שולה

הצטערתי מאד לשמוע על הכישלון שלך. אני זוכרת שלפני שעברתי את הניתוח שוחחתי איתך בטלפון בשלב ההתלבטויות שלי, ואת סיפרת לי על הצלחתך וכמה שאת מרוצה. ממש מצטערת לשמוע שהכל השתבש לך. אבל אני מאחלת לך שתצילחי בדרכך החדשה.
כמו כן אני רוצה להוסיף משהו לגבי קבוצת תמיכה.
את כתבת כמה זה חשוב ואני מאד מסכימה איתך. גם אני צפונית כמוך ומאד חסרה לי קבוצה שכזו באזורנו. אני ניסיתי מס' פעמים לפנות לבי"ח צפת כדי שיארגנו קבוצה שכזו ולצערי לא יצא מזה שום דבר. אני חושבת שכדאי להמשיך וללחוץ עליהם, ואולי אם הם יראו שיש כזו דרישה לקבוצת תמיכה אולי בכל זאת יזוז משהו בנושא.
בסך הכל זה מאד חשוב לכל התהליך הזה וחבל שיהיו עוד כשלונות כמו שלך.
אם גם את מעוניינת בזה אולי תוכלי גם כן לבקש מהם ואם עוד צפוניים מנותחים יפנו אליהם, אולי יתקדם משהו בנושא. אפילו לפנות לאשרת הדיאטנית שלהם. אני בטוחה שהיא יודעת שמערך תמיכה אחרי הניתוח חשוב ביותר. זה לא חוכמה לנתח, ולשלוח את המנותחים להתמודד לבדם עם המצב החדש.
מאחלת לך בהצלחה בניתוח המעקף.

הלחץ צריך לבוא במקרביל להנהלת קופת חולים שיקצו את המשאבים (הקיימים) לפתוח קבוצת תמיכה.
כמו כן ללחוץ על הנהלת בית החולים