שבע חודשים אחרי ניתוח שרוול

שלום חברים היקרים, חדשים וותיקים.
אני 7 חודשים אחרי ניתוח שרוול קיבה.
משקל התחיתי - 114 (ביום הניתוח), היום אני שוקרל 86 ק"ג.
מה אני מרגישה ? אני כל יום מברכת את הרופא המשפחה שלי ששלח אותי ליעוץ בקשר לניתוח. לבד לא הייתי מבקשת, כי לא חשבתי בכלל שאני סובלת מהשמנה חולנית. ככה, לא פחות ולא יותר. הייתי בריאה לגמרי, אבל.....ביום לפני הניתוח היה לי סוכר גבוה מאוד, כלומר היתי כבר חולת סכרת.
היום אני מרגישה שהחיים שלי ממש השתנו. אני נשואה ואם ל-2 בנות, עובדת משרה מלאה. אז אתם כבר מבינים שאחרי עבודה אחת יש עוד עבודה בבית :)). לפני ניתוח, כשהיתי חוזרת הביתה אחרי עבודה, הייתי חייבת מנוחה, קצת לשכב, לאכול....רק אחר כך הייתי קמה לטפל ב"משק הבית". היום יש לי הרבה יותר כח לכל דבר שאני צריכה או רוצה.
מכוון שאני עושה פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע - אין לי עודפי עור וגם מצב הכללי ומראה החיצוני - אני לא זוכרת מתי הייתי כזאת :) אולי בגיל 17.....
פחת הגדול שלי לפני ניתוח היה מעודפי עור רפוי. אז אני ממליצה לכולם בחום :
תעשו פילות גופנית. אני אישית יום אחרי הורדת תפרים, התחלתי להיתאמן בקבוצת נשים ונערות (ארובי ועיצוב גוף). שעה ביום, פעמיים בשבוע + הליכה במשך 45-60 דק' בשבת.
היתי רוצה להוסיף עוד, אבל אני גרה בישוב קטן, ואין לנו הרבה מה לבחור ולשלב.
אבל גם פעילות שכזאת עושתה פלאים ! מידה 44 במקום 52 - זה מדהים. לא ?
איכות חיים והזוגיות גם השתנו לטובה, ובהרבה ! חלק מכם תאבינו את הרמז :)
למה אני כותבת את כל זה ? כי אני זוכרת את עצמי חוששת ופוחדת פחד מוות....מה יקרה, מה יהיה, איך אני זה, מה אני אעשה באם.....אלף שאלות ופחדים. אבל לחצתי קצת "גז" וזזתי קדימה. ואני מרוצה מאוד ומאושרת. אבל יש פחד חדש !
לשמור על הקיים....האם אני אשמין קצת ? מקובל עלי את ה-10-20% מהמשקל שהשלתי...אבל אני לא רוצה !!! לא אכפת לי להשאר ב-86 ק"ג, בעיקר שרק לא לעלות .
עכשיו עוד המלצה קטנה וחשובה בעיניי :
תהינו מהחיים, תבקרו במסעדות ובתי קפה, תאוכלו ! תזמינו כמו כולם, תבחרו מנות קטנות, אבל תזמינו ותשתתפו בסועדים האחרים, אפילו עם ישאר חצי או 2/3 על הצלחת, זה לא נורא !
היום יש מה לבחור, גם לאנשים אחרי ניתוח קיצור קיבה. תעשו ספורט ומעקב אצל דייטנית, נו בבקשה.....
בברכה,
נילי