היי לכולם!

מורי שלום,
כמו שנאמר רצוי להפסיק בכלל לעשן.....גם זה יבוא בעתיד אני מקווה. רק עניין של רצון.
אז לעניין העישון לפני ואחרי הניתוח.
ממליצה לפני הניתוח להפסיק לעשן לפחות שבוע דבר שיקל עליך אחרי הניתוח מבחינת ליחה ושיעולים שלא הכי נעימים אחרי ניתוח.
באופן כללי אפשר לחזור לעשן אחרי כמה ימים כשהשפעת ההרדמה עוברת ומתחילים לשתות ולאכול מעט. אין מניעה לעשן אחרי הניתוח (אלא מהסיבות הידועות...שזה לא בריא חחחחח). אני מכירה הרבה מנותחים שמעשנים כהרגלם ואין שום השפעה על הניתוח.
ממליצה שבועיים לפני הניתוח להכנס לדיאטת דלת פחממות על מנת להקטין את הכבד השומני וגם להכנס מעט למשמעת ושינויי הרגלים.
בשאלות הנפוצות ניתן למצוא תפריטים מומלצים של הילה לדיאטת דלת פחממות (דיאטת חלבונים)
אז בהצלחה....הזמן רץ והניתוח יגיע מהר.
שנה טובה

אהלן :) אני אענה לך בתור מעשנת..
אז כן, כמו ששולה רשמה, מומלץ מאוד להפסיק לעשן לפני הניתוח <דבר לא קל ונשמע אפילו לא מציאותי> אז אני אענה בכנות.. אני המשכתי לעשן, ויום לפני הניתוח ניסיתי לעשן כמה שפחות. ביום של הניתוח לא עישנתי בכלל <בעקבות אמא שלא הסכימה וחפרה!>..
בכל מקרה,כמובן שאחרי הניתוח הדבר האחרון שמעניין אותך זה סיגריה, ככה ש-זאת ההזדמנות להפסיק לעשן!!!! אני זוכרת שאחרי הניתוח ניסיתי לעשן סיגריה והיא הגעילה אותי רצח ואז בערך חודש לא עישנתי.. הטעות שלי היא שחזרתי לעשן..
הפואנטה היא שהניתוח הוא כלי נהדר להפסיק לעשן. הרבה משורוולים הפסיקו לעשן בעקבות הניתוח, אז מניסיון אישי אני ממליצה לך לנצל תהזדמנות.. וזה אפשרי.
אני פשוט עקשנית מפונקת ולא רציתי כנראה באמת להפסיק לעשן...וחבל לי על זה :(
תנצלי תמומנטום מותק...
מקווה שעניתי לך פחות או יותר, וכמובן שיהיה המון המון בהצלחההה

תודה אולגה - פוסט חשוב מאוב בתחום העישון והקשר לניתוח.
מעבירה את דבריל לשאלות נפוצות

תודה רבה לשתיכן. :)
אולגה, אני אגיד לך מה.. חשבתי על זה, ואמרתי לעצמי: אחרי הניתוח אני לא אוכל לאכול, בקושי אוכל לשתות, נלקחו לי הנאות החיים ;) <לזמן מוגבל אמנם, אבל עדיין>
אז בראש שלי, אני מנסה לתאר איך תהיה תקופת ההחלמה בבית החולים ובבית, והסיגריה היא ה"נחמה" היחידה שמצאתי.
אני מכירה את התחושה של להיגעל מהסיגריה, זה קורה לי כשאני חולה...
לקחתי את דברייך לתשומת ליבי, אשתדל לעשות כן.

לא נלקחים לך בכלל תענוגות החיים
א לא מפסיקה לאכול ולא מפסיקה לשתות. נהפוך הוא את תהני מכל ביס ומכל לגימה.
אל תכללי עישון בהנאות החיים. זו הנאה "שהורגת"

סיגריות זה בכלל לא עניין מעניין...
חיי האוכל כל כך משתנים.. פתאום את שמה לב לטעם של כל פרי,של כל גבינה, של כל פסטרמה או עגבניה...כל כך הרבה דברים שפתאום באמת -אוכלים-אותם ולא בולסים... ואם כבר לא לקחו לנו את ההנאות אלה לקחו לנו את האסונות וטוב שכן!! בגלל שהגוף מתנקה כל כך בחודשים אחרי הניתוח אז לא בא לך אפילו לזהם אותו בכמויות של צ'יפס,שווארמה או משו בסגון...
וגם אם בא, אז ביס וגמרנו..
אפילו אכילה של גלידה נהיית הנאה יותר גדולה חחח..
בקיצור- נהנים מהאוכל,ומכל האוכל... רק שהכל בקטן :)

כל הטעמים חוזרים ובגדול .

עניין הנאות החיים נאמר בצחוק גמור, מסכימה בהחלט עם מה שנאמר כאן.
אני חושבת שאני, להבדיל מרוב האנשים שמגיעים לניתוח, לא הייתי שמנה כל חיי, אלא מלאה ועגלגלה שמאז ילדותי הייתה לי מודעות לעניין נטיית ההשמנה שלי וחשבתי על כל ביס שנכנס לי לפה... אני בת 23 כמעט, והשמנתי מאוד בתקופת הצבא ובשנה שאחרי כן, פעם ראשונה ששיחררתי רסן והריי לכם התוצאה: 1.62 , 110 קילו. ניסיתי דיאטות, ניסיתי לחזור למוטב, איבדתי כל כיוון... ואז החלטתי, אחרי שראיתי במו עיניי הצלחתם של מנותחי שרוול, ללכת על זה ולעזור לעצמי.
מי כמוני יודעת פעילות גופנית מהי (כמה שנים טובות בחדר כושר תוך שמירה על ההגדרה "מלאה" , לעולם לא הצלחתי להגיע למשקל יעד, אבל נראיתי טוב) , מי כמוני יודעת מה זה להנות מאוכל בכמויות קטנות.
הדבר לא זר לי לגמרי. מקווה שהנסיון יעזור לי אחרי הניתוח.

מחזיקים לך אצבעות וכמובן אנחנו כאן לחיזוקית חחחחחח ולעישדוד
את לא לבד