שאלה

שלום אמיר ממליצה שתקרא את מדור שאלות נפוצות ותקבל תשובה לשאלותיך. המדור הוא מאגר מידע בלתי נדלה.
כאבים זה משהוא אישי. אך באמת באמת לא סובלים מכאב בלתי נסבך ובטח לא כאב מתמשך.
ב 48 שעות ראשונות אחרי ניתוח מקבלי משככי כאבים ובבית טיפות אופטלגין על פי צורך.
שבוע ראשון מהניתוח שותים הרבה מים, מרק צח,קפה, תה, קצת ג'לי. לקראת סוף השבוע עבורים לגבינות רקות, מעדנים, מרק ירקות טחון, ובהדרגה מוסיפים קרקרים , פתית, ביצה טונה.תמצא תפריטים בשאלות הנפוצות. אט אט חוזרים לשגרת אכילה רגילה. אוכלים הכל רק קצת. אפשר להגיד שבטווח של 3 חודשים חוזרים לככלה רגילה לגמרי
בהצלחה

זה משו שצריך להשלים איתו ולהבין שאתה עובר ניתוח שמציל לך את המצב הבריאותי ומן הסתם שום דבר לא הוקוס פוקוס... אז מפנימים שאלה ההשלכות והולכים לפי ההוראות וכמובן שאי אפשר לאכול דברים מוצקים בהתחלה. אתה עובר כריתה בבטן,זה לא משו שמחלים ביום... בכל מקרה, מה שעודד אותי בחודשים הראשונים זה הידיעה שאני מורידה במשקל ושאני הולכת להראות מדהים ולהיות בריאה :):) והאוכל המוצק מגיע בזמנו.. וגם לא תמיד יש חשק כל כך לאכול אוכל מוצק אבל חייבים אחרי זמן מה... בקיצור שום דבר לא קל ומהיר אבל שווה כל רגע, וזה יגיד לך כל משוורל.
בהצלחה

אם אני מבין נכון אז לא כפי שקראתי ששבועיים ראשונים רק מיים שבועיים הבאים מרק נוזלי ולאחר מכן גבינות רכות בלבד.
אגב האם היציאות הסדירות הופכות ליציאות בעיתיות של אחת לחודש ויציאות קשות במיוחד תוכלו להתיחס לכך?

אגב הרופא שלי אמר לי ואני מצטט " אילו היית אחי היתי עושה הכול למנוע ממך לעבור ניתוח שכזה עדיף תשאר עם הסכרת מאשר הסיבוכים הכרוכים בניתוח שכזה"

בוקר טוב,
לפני שאולגה עונה -
לגבי יציאות - לפעמים יש שיבוש במערכת גם לאנשים שלא עברו ניתוח.
בשבועיים הראשונים "הכמות" תהיה פחות מהרגיל, אבל אין שום סיבה ליציאה פעם בחודש.
על מנת להצליח ולא לסבול חייבים להיות במעקב של דיאטנית. אז יש לך פיקוח וליווי צמוד בהתאם למצב האישי. מניעת עצירות - 3 מנות שומן ביום (כפית מיונז קל, סלט אבוקדו, כפית שמן זית במרק ירקות, חומוס, טחינה). בשלב יותר מאוחר - אגוזים לא קלוים. שתיית מים במידה מומלצת גם מונעת עצירות. אז אין ממה לפחדת.
לגבי רופא שאמר לך "עדיף להישאר עם סכרת" - אין לי מילים. לדעתי זה פשע. לא פחות ולא יותר. שאלתי את אותה שאלה עצל המנתח שלי ותשובה הייתה - האם היית אחותי היית מנתח אותח עוד לפני שנתיים !. פגשתי רופא אחד (שמן, אגב) שאמר לי "אני בחיים לא אעשה ניתוח שכזה כי אני אוהב לאכול". כנראה יש אנשים שלא מודעים על המהלך ועל כל הפרטים הקטנים, לכן הם חוששים ומפחדים, מן הסתם יש ביניהם גם רופאים.
אני אישית עוד לא פגשתי אף אחד שהיה מצטער על הניתוח כעבור חודשיים-שלוש.
שמור על עצמך, תזרום עם החיים, תהיה במעקב צמוד אחרי ניתוח - ויהיה טוב.
בהצלחה,
נילי

הרופא שלך מפגר, ואני ממליצה לך להחליף רופא בזריז.
הרופא שלי רק מתלהב מחדש כל פעם שאני באה אליו ומבסוט בשבילי ורק מפרגן ובהתחלה בכלל היה בהלם שהורדתי כל כך הרבה...
זהו. אל דאגה,תחשוב כמה כייף יהיה בלי סכרת :)
אה,והמסקנה שלי אחרי שנה היא ש-עכשיו פשוט נהנים מכל האוכל שיש לעולם להציע לנו בכמויות כאלה כייפיות שאתה אפילו תצחק על זה..

דוגמא טרייה של ממש: איך שנכנסתי הביתה עכשיו ראיתי 2 מגשים של פיצה! פעם, וואה וואה, הייתי מחממת 3 משולשים רק להתחלה ומשם כולנו יודעים לאן זה ממשיך..
היום, חיממתי לי משולש אחד, ווואלה אני מרגישה כאילו פירקתי שווארמה!!!!!!1 חחח אבל היה טעים ונהנתי מכל ביס ,וכמובן שלא שאני לא מרגישה מפוצצת מתה, כמו שרובנו היו מרגישים פעם.. פשוט תענוג :)
אה,וקולה עם פיצה? בכלל לא בא בחשבון.. אתה אפילו לא חושב על זה!

בהצלחההה

שלום אמיר,
אני מבינה את חששותיך והמערבולת בה אתה נצא.
אודה לך באם תיצור עימי קשר טלפוני.
חשוב מאוד שגורמים מקצועיים יגיעו לרופא שלך, כמובן בדרך המקובלת והדיסקרטית למען יבין את חשיבות הנושא הניתוחי בתחום הרפואה