עוד 2.5 קילו בשבוע!!!

כל הכבוד אנה...את גדולה מהחיים למרות שאת מצטמקת במימדים הנשמה מתעצמת.
תמשיכי כך ואני משוכנעת שתשיגי את היעדים שאת מציבה לעצמך.
בהצלחה

שלום יקירתי שולה!!! כמה כיף לשמוע את המחמאות שלך!!!את לא מאמינה איזה כיף,עכשיו לבשתי לעבודה חולצה חדשה והיא עלתה עלי!!!אני רואה שרזיתי,מעניין אם ישימו לב בעבודה...הדרך עוד ארוכה ומפותלת ...אבל אני מתקרבת ליעד..שלב שלב.. עכשיו אני המטרה היא 130קילו בדיוק...ונראה לי שאז כבר אקנה זינס חדש...זה שלבשתי ב142 כבר גדול עלי...חחחחחחח איזה כיף!!!!!!! תודה על מילותייך החמות והמעודדות,את אשה מדהימה שולה,מדהימה!!! תודה!!! אוהבת,אנה.

היי אנה, קודם כל כל הכבוד אני אוהבת איך שאת אופטימית ויש לך יעד כל פעם שהוא ראלי , גם אני מקציבה לעצמי יעדים אני עכשיו רוצה להגיע לדו ספרתי חלום שהרבה שנים לא הייתי בו יום ההולדת שלי ב30/5 עד אז אהיה בדו ספרתי אז אני מחזקת אותך ויוצאת מחוזקת לילה טוב

הי אסתי, יש לנו את אותו יעד. גם אני, אחרי הרבה שנים, רוצה להגיע לדו-ספרתי כדי להרגיש יותר בריאה. מאחלת בהצלחה.

שלום אסתי!תודה על החיזוק!!!כן חשיבה חיובית היא הסוד להצלחה!!! מאחלת לך להגיע לדו ספרתי...אני גם כבר חולמת על זה!!!בתיכון הייתי 90 וזה החלום הגדול שלי!!!יום נעים,מחבקת,אנה.

כל הכבוד יקירתי על המאמץ ועל הדרך. זה אכן הרגשה נפלאה להרגיש בסדר עם הגוף ולא שכל פעם שאת אוכלת, נוספים לך לא רק קלוריות אלה גם רגשי אשם. זה מצויין שיש לך את הזמן לכל כך הרבה הליכות, אני עוד צריכה לשלב את זה ביום העמוס - עמוס -עמוס שלי אבל את מקור להשראה - כיף לקרוא ולשמוע אותך. אולי באמת הסוד הוא להציב יעדים שהם ראליים ולהחשוב על התהליך כפרויאקט לחיים. מחבקת ומחזקת, לילוש

שלום לילוש יקירתי! תודה על החיזוק והתמיכה !!!חשיבה חיובית ותמיכה הם הסוד להצלחה!!! אני מפנה לעצמי זמן להליכות. גם את חייבת את זה לעצמך!!! אני בהתחלה אחרי חצי שנה רציתי להמשיך בלימודים אקדמיים...אבל עצרתי את עצמי ואמרתי לעצמי..לא! עכשיו הפרוייקט שלי והעבודה שלי הם ההליכות+דיאטה!!!אני גם מצאתי עבודה לאחר שנה מיום הניתוח.אחרי העבודה אני יוצאת לשעתיים הליכה. אתמול היה לי יום עמוס נורא...הייתי עייפה בסופו..אבל לקחתי את האוטו ונסעתי בלילה עם אימי לעשות הליכות עם הכלבים האהובים שלי! גם אימי חייבת לעשות הליכות עושה דיאטה.היה כבר 22:00...וכאשר לא היה לי זמן או כוח בחורף...אז עשיתי הליכות בטיילת עם הכלבים ב1 בלילה!!! הלכתי בברד אפילו..ולמרבה הפלא היו אנשים!!!ספורטאים שרצים בעיקר...אני הולכת כל יום,כי אני יודעת מה זה לא ללכת!!!מה זה לשכב במיטה בגיל 25 !!!!!! אני לא מאחלת לאף אחד את הגהנום שעברתי!ועברתי גהנום עלי האדמות!!!אני זוכרת את זה כל כך חזק בזיכרון שלי,שכל יום,מה שלא יהיה,אני נועלת נעלי ספורט,לוקחת בקבוק מים קטן, וכמובן את הכלבים היקרים והאהובים שלי ויוצאת לטייל!!!אני ממליצה לך בחום לקחת גור, ככה לא תהיה לך ברירה,אלה להוציא אותו החוצה! :-) הפרוייקט שלך עכשיו זו את עצמך! והמטרה היא הבריאות! המון בהצלחה!!!גם ספורט מייצר הורמון סרטונין,שמשפר את מצב הרוח. ככה שגם אם יש יום קשה ואפילו מגעיל..וזה קורה ...אז ההליכה תשפר את מצב הרוח!!!אני כבר לא יכולה לחיות בלי ההליכות! ברפואה אומרים: קום ולך! ואני רואה בהליכות לא רק ספורטאים,אלה גם הרבה אנשים שמנים ואפילו נכים - שכן יוצאים לטייל!!!ולא כולם יכולים ללכת,לא לכל אחד יש רגליים! רגליים זו מתנה מהשם! יש לי חברה טובה נכה על כיסא גלגלים..כואב לי עליה! ואם השם והכרורג נתנו לי חיים פעם שניה,אז אני לא אוותר ואלך!!אין דבר יותר כיף בחיים מאשר לצאת לטבע,פארק,עמק,טיילת ופשוט ללכת ולשתות מים! בהצלחה לך! מחבקת,מחזקת,מעודדת ואוהבת,אנה.:-)

עשיתי ניתוח שרוול מלפני שלושה שבועות, גם אצל ביגלייטר, שקלתי 130, עכשיו 122 אבל כבר כמעט 5 ימים אני תקועה על אותו משקל... זה קרה גם לך?

האמת שאני לחוצה כי בהתחלה צריכים לרדת הרבה ואז להיתקע במשקל... כבר חודש ויומיים אחרי וירדתי בסך הכל 10 קילו... אני אוכלת מהכול אבל ממש טיפה
התחלתי הליכגות אבל זה גם לא ממש הזיז משהו במישקל... אני דיי מיואשת מהניתוח כי יש לי משקל עודף רב והקצב כל כך איטי שאני שואלת את עצמי מתי אני יגיע ליעד?...

רחלי, אני גם שישה שבועות אחרי הניתוח. ירדתי 10 ק"ג ואני לומדת איך לעמוד מול אוכל, מתי לאכול ומה לאכול. אני לא כ"כ טובה עם השתיה, כי אני לא שותה - לפני הניתוח שתיתי קפה בבוקר ועוד כוס מים כל היום, כך שאלה שינויים גדולים עבורי. אני כמובן היתי רוצה להיות בסוף הדרך ולא בהתחלתה אבל... נראה לי יותר חשוב להתמקד במה עושים ובאמת להפנים את זה מאשר בכמה יורדים. המטרה הרי היא לר רק להוריד אלא גם לשמור על הירידה. לאט או מהר - ירידה תהיה אז תחשבי כמה בריואת הרווחת, לא כמה קילו ירדת. אני איתך, תחזיקי מעמד והירידה תבוא.

שלום רחל יקרה!את תגיעי ליעד,בעזרת השם.את חייבת לשנות הרגלי אכילה.לאכול לאט לאט,אחרת תחזרי לאכול הרבה.את ממש צמוד לאחר הניתוח,את תרדי במהלך השנה -שנה וחצי-שנתיים המון!את חייבת להיות במעקב של דיאטנית.כדאי להישקל כל שבוע-שבועיים.איפה עברת ניתוח?כמו כן את צריכה גם מעקב כל 3 חודשים במרפאה הבראטרית.ככה זה אצלי.איזה סוג של ניתוח עברת?מה המשקל הנוכחי?מה משקל היעד? 10 קילו פחות זו התחלה יפה..תתמידי בהליכות!!!זה עושה טוב גם לגוף וגם לנפש.ההליכות מגבירות את המטבוליזם.תשתי גם הרבה נוזלים.מים+פטל+תה+סוכררלוז+חלב 1% רק לצבע+קפה+מרק צח...תהני מהשתיה...אני בטוחה שאת זוכרת איך לא שתית אחרי הניתוח וכמה זה היה קשה... אל תדאגי,הקיבה "מנותרלת"הורמון הגרלין כבר מיוצר פחות במשורוולים ולא מיוצר במעוקפים.מה שכן,קיים האינסולין - שגם הוא מווסת את רמת הרעב. תמדדי סוכר.אם מתחת ל70,את חייבת לאכול משהו,תאכלי פחמימה.אם 70-125 תאכלי רק כל 3 שעות את מה שהדיאטנית אומרת לך לאכול.תאכלי ככה: חצי צלחת חלבונים+רבע צלחת פחמימות+רבע צלחת ירקות.המון כוח רצון - זו מלחמה עם מחלה,הנקראת השמנה.את תצליחי,בעזרת השם! אני ירדתי 37.5 קילו ויש לי עוד מלא להוריד!!! סבלנות,דיאטה+ספורט..וגם פנאי לדברים אחרים.. עבודה,לימודים,חברות,יציאות..לא להיות עסוקה תמיד באוכל כמו פעם. החיים שלך ישתנו זה בטוח.ואך ורק לטובה!!!בעזרת השם!!! המון בהצלחה!חיבוק חם,אנה.