משהו שהתביישתי לשאול...

שלום אולגה! המשקל נעצר וזה בסדר!כולנו חובים עצירות.אנחנו בני אדם, יש ימים רעבים פחות ורעבים יותר. את ירדת 26 קילו זה המון!!!נותרו לך סהכ 12 עד ליעד? זה כלום...את תורידי אותם ...אצלך הזמן מדבר,תחשבי ככה...אוכל ורעב זה רק בראש וקצת כמובן פיזית. הקיבה "מנותרלת" והורמון הגרלין לא מיוצר כלל אצל המעוקפים ומיוצר פחות אצל המשורוולים. אין סיגנל למוח לאכול..אבל מה אפילו המעוקפים כן קצת רוצים לאכול..ואני אסביר לך למה...העניין הוא שאת הרעב מווסת לא רק הורמון הגרלין המיוצר בקיבה,אלה גם האינסולין שמפריש הלבלב. כאשר יורד הסוכר בדם,כן כולנו רוצים לאכול.זה פזיולוגיה של הגוף. שימי לב מתי את רעבה. גם אם אין לך סכרת (וברוך השם אם אין)תקני מכשיר למדידת סוכר.כאשר את רעבה תמדדי סוכר.אם הסוכר נמון מדי(מתחת ל70 ) את חייבת לאכול משהו,חייבת. למשל 2 פתית+2 פרוסות גבינה צהובה. אם הסוכר בנורמה ואת עדיין רעבה ואכלת לפני שעתיים ולא עברו עוד ה3 שעות...אז תשתי..אני כשאני רעבה אני שותה.תה +סוכרלוז+חלב 1% רק לצבע.או קפה. לי הייתה נפילה מאוד גדולה אחרי שנה לאחר מעקף,הייתי רעבה,כושר האכילה חזר,וכן,מתביישת לומר,אבל כן , אכלתי יותר ממה שמותר לי. עליתי 2 קילו במשך חצי שנה זו. בתחילת פברואר ראיתי תכנית על אנשים שמנים מאוד,ששוקלים 200-250 קילו...אני לפני הניתוח שקלתי 170..נזכרתי בכל מה שעבר עלי לפני הניתוח,זריקות האינסולין,לחץ דם גבוה מאוד,דופק 150 בשכיבה..לא הלכתי וישבתי בבית עם מכשיר חמצן.זה חרוט לי בזיכרון ואני לא רוצה לחזור לשם. מאז אני שוב בדיאטה+עושה ספורט.ירדתי בחודש 14 ימים 6.5 קילו.אני שנה לאחר מעקף.אומרים שיורדים שנה עד חצי שנה.לי נראה הגיוני,שאם שומרים על אורח חיים בריא,משנים הרגלי אכילה,אוכלים מנות קצובות ולועסים לאט לאט+משלבים ספורט, אז אפשר לרדת כל החיים.השאלה היא באיזה קצב?כן הקצב גדול בשנה-חצי שנה לאחר הניתוח. יש והיו לכולנו עצירות,ואפילו עליות קטנות מדי פעם.גוף זו מערכת מאוד מסובכת. ומי שיש לו הרבה משקל עודף,סימן שלא רק אכל הרבה (גם יש רזים שאוכלים הרבה)אלה שיש לו נתיה להשמנה.נתיה קיצונית להשמנה,זו מחלה.לרוב היא גנטית אבל לא תמיד. בקיצור.מה שאני רוצה לומר..זה שאת במצב של עצירה,זה בסדר. היה לך משקל גבוה?את נלחמת עם השמנת יתר. את נלחמת עם מחלה. וכן הראש זוכר שהוא אכל הרבה לפני הניתוח.יש מלא אנשים ממורידם הכל ואז מעלים הכל חזרה.לא עלינו!!!!! לכן,אם את רוצה להמשיך לרזות...תחשבי כמה רע היה לך לפני הניתוח,וכמה טוב לך עכשיו. תאכלי לאט. את תשבעי מכמות אוכל קטנה. אל תרעיבי את עצמך,תאכלי עוד קצת,מלפפונים מקולפים+תפוח ירוק+1 יוגורט דיאט 0% שומן.אני ממליצה לך ללכת לדיאטנית של קופת החולים שלך ודחוף להירשם לדיאטנית הבראטרית שלך.אפשר "לרמות"את הרעב, צריך לשתות.תשבעי משתיה.הדרך קשה,ואני יודעת. אני שוקלת עכשיו 135.5 ונלחמת על כל קילו את מלחמת חיי.כולנו יחד איתך באותה הסירה.בהצלחה!חיבוק חם,אנה.

הסוד הוא לשנות הרגלי אכילה..הרעב הוא בעיקר בראש.

אשמח לדבר איתך! :-) יש לי סקייפ.תכתבי Anna Dvorjakova. יש לי גם פייסבוק,אותו שם תחפשי. אשמח לצרף אותך כחברה גם בפייסבוק. :-)