לפני ניתוח שרוול...

אשמח לתגובות לשאלתי הקודמת..

הי כולנו פוחדים מהרבה דברים, ולפחד מניתוח זה בסדר גמור. אני מאוד פחדתי כי זאת היתה פעם הראשונה שהיתי בניתוח בחיים שלי. הסיבוכים מאוד נדירים ואת צריכה לאמין בתהליך, למרות שהוא ארוך ולא פשוט. תחשבי על הבריאות. בהצלחה, מעודדים אותך.

את אנושית ונורמלית. לחשוש ולפחד זה כל כך טבעי במצבהזה. לולו חששת הייתי מודאגת שאינך יודעת לפני מה את עומדת. ניתוח זה ניתוח והרדמה זו הרדמה. אנחנו בראיה אופטימית ובאנרגיות חיוביות כך, שאני בטוחה שהכל יעבור בשלום ועל הצד הטוב ביותר.
צודקת לילטש - תחשבי על הבריאות וזה מה שחשוב. בגלל זה את הולכת לניתוח. המראה אחרי זה רק המס ערך מוסף!!! מה שחשובזה שאת לוקחת את גורלך בידיים ודואגת לבריאות לשנים הבאות.
תיכנסי לשאלות הנפוצות ואני בטוחה שאחרי שתעייני שם בפוסטים של מנותחים תביני עד כמה את בדרך הנכונה.
בהצלחה

שלום טובה יקרה!ברור שאת חוששת ומפחדת.פחד לפני הניתוח טבעי והכל בסדר איתך.את הולכת עור שינוי משמעמותי בחייך.אני עברתי מעקף לפני שנה וגם לי היו חששות.הפחד היה גדול!!!פחדתי בראש ובראשונה מהכאבים,ואין מה לפחד,כיוון שמקבלים משככי כאבים - מורפיום..ממש בא אלייך הכרורג ושואל אותך כל יום מה היא מידת הכאב מ1 עד 10 ובהתאם לך נותנים לך משככי כאבים.מורפיום,אופטלגין.אני נחנקתי מהמורפיום,אז נתנו לי משככי כאבים טובים אחרים. צמוד לניתוח,לפני שהרדימו אותי,שאלתי ומה אם אני לא אתעורר המניתוח? וזה פחד גדול מאוד.והמרדימה הרגיעה אותי.היא אמרה לי ככה:זו העבודה שלי,אני מרדימה אותך ואז מוציאה אותך גם מתוך ההרדמה.הכל יהיה בסדר.פחדתי איך אתרחץ אחרי הניתוח,וכן החתכים קצת כואבים,עוקצים,שורפים,מגרדים,אבל מתרחצים בעזרת קרוב משפחה או אחות והכל בסדר.מטפלים בך בבית החולים כמו בתינוקת,הכל יהיה,בעזרת השם,בסדר.אבל לפחד מותר וזה בסדר.הייתי נדהמת אם לא היית מפחדת.אני צריכה לעבור ניתוח פלסטי להסרת עודפי העור בעוד כשנה וחצי מעכשיו,בעזרת השם,וכבר יש לי חששות.אז אם את צמוד אחרי הניתוח - מובן הפחד.זה ניתוח וזה הרדמה,כמו שאמרה לך שולה. אבל זה ניתוח לפטרוסקופי..החתכים בקוטר של 5 ס"מ..זה ממש לא נורא...ניתוח פלסטי להסרת עודיח עור זה כבר יותר מסובך..כיוון שיוצרים חתכים גדולים! וזה כואב..אבל בכל זאת נותנים משככי כאבים,וכמו שהבנתי ממנותחים שכואב במהלך שבועיים.אבל ניתוח הקיבה עצמו,הוא לא עד כדי כך כואב. למה שאת צריכה להיות מוכנה,זה שלא תשתי מים 3 ימים לאחר הניתוח.וזה בהחלט אתגר.תקבלי אינפוזיה לוריד,כך שהתייבשות אין לך מה לדאוג.תעמדי לייד כיור ותשתפי את הפה והפנים כל הזמן..זה בהחלט יעזור לך..אבל לא לדאוג..אחר כך יעשו לך צילום וושט ואם בעזרת השם לא תהיה חסימה את תקבלי ליום למחורת 1 ליטר מיץ תפוחים,אחר כך מרק צח וז'לי - זה ירגיש לך טעם גן עדן אחרי שלא תגעי באוכל ושתיה 3 ימים.בהצחלה תהיא רעבה,אבל הרעב יעבור. המון בהצלחה!תאמרי עם המרדים "נעשה ונצליח!".הכל יהיה בסדר,בעזרת השם ובעזרתו של הכרורג. בהצלחה יקירתי!!!!מחבקת,אנה.

אנה שמחתי לקרוא את תגובתך. ובאמת ב"ה נעשה ונצליח כמו שאמרת...והלוואי שאהיה כבר אחרי אשמח לכתוב כאן ולומר שעברתי את הניתוח..ושוב תודה רבה...

הי אני עברתי את הניתוח ב13/9/14 את הכאב שוכחים לאחר חודש ,,,בתקופה הזאת, הבנתי שנולדתי, לגמרי מחדש ,זה מתבטא,בשינוי אכילה, ממים עד אכילה מרוסקת,בשינוי טעמים,את תחווי שינוי לגמרי בטעמים כל מה שטעמת עד היום תעשי דלייט ותמחקי ,מהיום את כמו תינוק שנולד וחווה טעמים חדשים בחייו, מהיום זה ניסוי ותהייה,,,טעים לי ? לא טעים לי? אני נחנקת? או לא נחנקת? ,,,מהיום שעשיתי את הניתוח ,,,המים הטעימים ,נהפכו לי לבלתי נסבלים,הביצה הטעימה נהפכה לי למחניקה,,,והכי קשה זה ללמוד לאכול לאט לאט 2 כפות גבינה ורבע עגבנייה מרוסקת את צריכה לאכול בקצב של 25 דקות אכילה ,,,כאחת שאוכלת ושותה בו זמנית,,,,לפני האכילה אסור לשתות 20 דקות לפני האוכל ,,,סיימת לאכול? עכשיו אסור לשתות חצי שעה אחרי האוכל ,,,,,במיוחד אחרי הניתוח השתייה נחוצה לשתות בו זמנית לאכילה,מכיוון שלא תמיד האוכל עובר טוב ,,לצערי אף אחד מהחברים שעברו את הניתוח,,,לא סיפר לי את התהליך שאני אמורה לעבור ,,כל שאלה ששאלתי בבית חולים לא נתנו לי תשובה מדויקת וענו לי זה אינדיבידואלי,,,,קחי בחשבון שבסופו של דבר להכל מתרגלים,,,וזה נהפך לדרך חיים,,,בהצלחה