6 חודשים

תודה שאת איתנו וכל הכבוד על ההישג היפה, האופטימיות והפנמת השינוי בחיים.
כמנותחת מעקף קיבה יהיה נחמד אם תספרי לנו כיצד עברו החודשים הראשונים, הקשיים לצד ההצלחה.
זה יעודד מנותחי מעקף עתידיים ויתן להם אינדיקציה כיצד להתכונן ולהתמודד עם השינוי.

שולה שלום ,כמו שאמרתי קודם לכן ;לא קל- שינוי בחשיבה אכילה ורק אחרי זה שתיה, זה שאי אפשר לאכול איזשהו משהו עם הקפה- שינוי! הורדת המתוקים לחלוטין-שינוי! אכילה איטית יותר-שינוי!החשיבה שונה למדתי לא יותר מידי לנסות את היצר שלי לאכול זה היצר מקודם אתם מכירים זה שרוצה לאכול הכל מהר והרבה שטויות! אתן דוגמא: ביום העצמאות במסיבת החג שנערכה לגנים עשו ארוחת חג ואחד הדברים שם היה הפאלפל הוא היה חם ופריך (מטוגן) אכלתי אחד וחצי די מהר וקיללתי את הרגע המר הזה ! הפאלאפל (הכוונה כדור וחצי לא מנה וחצי!!) נתקע לי איפשהו בדרך! יום לא הצלחתי להשתחרר כל מה ששתיתי הקאתי עד שחשבתי לעלות לבית החולים אבל גרמתי לעצמי הקאה עם סודה לשתיה ששיחרר אותי ( מצטערת על התיאור) לכן עכשיו אני יודעת שהניתוח עזר לי! כדור וחצי כאלה לימדו אותי בדרך הקשה שאת זה אני לא אוכל יותר ומהפחד שזה יקרה לי שוב ישמור עלי יש פחד נוסף מהמתוקים: לא מוכנה לעבור ״דמפינג״ את התיסמונת הזאת לא!!!!! אז אולי פחד זה לא טוב אבל בהתחלה זה פחד לאט לאט זה הרגל ,ואז זה אורח חיים אני בונה על זה (וואי כמה חפירות) אני מקווה שלפחות מי שבהתחלת הדרך שלו ילמד ממני משהו ,משתלם בפרוש משתלם! אני כל כך מרוצה כל כך נהנת מהפירגונים (ואפילו עוד לא גמרתי את הירידה ) לילה טוב לכולם והצלחה אני בדרך!

מזדהה עם כל מה שאמרת. זה לא שעוברים ניתוח וזהו - הכל בסדר. גם אני לומדת (עם תופעות לווי לא נעימות) איך באמת צריך לאכול ולחיות וזו למידה קשה, ארוכת תווח. אבל אני שמחה שאני נמצאת במקום הזה ולא במעגל של לאכול בלי הכרה - להרגיש רע - ולהתחיל עוד פעם. בהצלחה בהמשך.