האם השרוול מתרחב עם הזמן ?

כן מקסי, השרוול מתרחב ויש משרוולים שכבא עברו רה-שרוול או מעקף.
בגלל זה מאוד חשוב להיות במעקב דיאטנית והמנתח לפחות שנה ובעזרתם להפנים שינוי בהרגלי אכילה ואכילה נכונה.
תמיד אמרנו שהניתוח הוא לא במקום אלא בנוסף...הוא כלי שיעזור לנו לאורך זמן לווסת את כמויות האוכל בשיתוף פעולה מלא שלנו שאנחנו מודעים לכמויות ולטיב המזון.
אם שמת לב שכמויות האוכל גדלות בארוחה - זה טוב. מעכשיו תקפיד לא להפריז.
מעבר לכך....מה המצב הכללי. כיצד הבריאות, המשקל וההיקפים?

כבר שנתיים כמעט מסתובב באיזור שבין 116 ל-120 ק"ג (בשיא דגדגתי את ה-150 מלמטה ).לא התחלתי לעסוק בקפוארה או לרקוד זומבה,וקסטרו לא פנו אליי בהצעה להיות הפרזנטור החדש שלהם בקו לגברים בשלים ומקריחים.
לפני שבועיים העלו אותי על מכשיר משוכלל של טניטה שמודד אחוזי שומן,מים וגוף רזה,ואמרו לי בצער שאמנם גילי הכרונולוגי פחות מ-53 אבל פיזיולוגית אני בן 68 !!
ללא ספק יותר בריא וקל תנועה ממה שהייתי,אבל לא הגעתי מעולם ליעד הצנוע שהצבתי (96 ק"ג )ואפילו לא התקרבתי אליו..
בקיצור אלה שהכירו אותי בשיא מחמיאים,ואלה שפוגשים אותי לראשונה רואים בי (בצדק...)שמן

כמה התגעגעתי לקרוא אותך. הפסד גדול לכל באי הפורום שאין אתה אורח קבוע כאן.
היש סיבה שאתה נושק ל 120 ולא ל 96.
הרי אתה טוב בהצבת יעדים והשגתם!!!!!!!!!!!

קצת מזכיר לי ששאלתי לפני שנתיים על תופעת ה"ריבאונד" וירקנו דם כולנו עד שניתנה התייחסות מוסמכת.לא נראה לי שמישהו יוותר על ניתוח רק כי השרוול אצלי-אולי-התרחב !לכל היותר יגדיל את הפופולאריות של המעקפים לסוגיהם...הסוגיה נראית לי די מהותית.

זוכר אותי ? ליאתול , שנינו נותחנו דיי קרוב אני בדצמבר ואתה מעט אחרי ובמפגש של הפורום אכלנו יחד שקשוקה..... איך התגעגעתי אליך ולכל הוותיקים!!!!!!!
אל תדאג כי אתה לא לבד - אני מתמודדת בדיוק כמוך עם המשקל. אומנם אני הגעתי קרוב מאוד לייעד אך עליתי מעט לאחרונה והחלטתי לחזור למשקלי הקודם.

אני הרי הייתי אוכלת רגשית ואני מנסה למצוא חלופה בכל פעם שבא לי לאכול רגשית.

יהייה טוב ואל תתיאש אתה ממש לא חריג וכל מה שתיארת נכון גם לי אבל אסור לנו להרים ידיים ואנחנו חייבים להילחם כדי להמשיך ולחיות חיים איכותיים וארוכים.

שמחתי לשמוע אותך..... ליאת

ליאתול-היטב אני זוכר את פגישתנו בכנס של הפורום ב"קפה קפה"בנתניה.זוכר את השקשוקה האיטלקית שחלקנו,את הזיתים והטחינה, ואפילו את מי שחשבו לידנו באותו ערב...וכן גם ששנינו היינו מבעלי הBMI הגבוה בפורום,וגם לא בני 20,כך שנגזר עלינו להלחם כל החיים בהצלחה כזו או אחרת.שמח בשבילך שהצלחת להגיע להישגים יפים

ולשולינקה-כשאני חושב על זה נדמה לי שלא הגעתי ל-150 קילו כי הייתי אכלן כמויות !אף פעם לא אכלתי הרבה בשר,או לחם,או תפוחי אדמה.החולשה העיקרית היתה ונשארה מתוקים:עוגות,גלידה,שוקולד,מוסים וכל בני חבורתם (וכן-גם בורקאס ופיצות ).מאלה המתוקים-לצערי-אני יכול לאכול גם היום כמויות לא מבוטלות.זה כנראה סיפור של אכילה רגשית שעדיין לא מצאתי לו פתרון משכנע.ב-20 באוגוסט יש סדנה של יום שלם על הנושא (בתל אביב )ונרשמתי להשתתף בה.האתר הזה לא מאפשר לינקים לצד ג',אבל אם ליאתול תרצה גם היא להרשם,אוכל למסור לך הפרטים עבורה.אין לי שום אינטרס כאן-לא מקבל קומיסיון-זו רק אחוות גורל של אחים לצרה !
וכמובן שולה-אם תוכלי להמריץ את המנתחים או הדיאטנית להתייחס לשאלתי המקורית של התמתחות השרוול-אכיר לך תודות

בחופש והבטחתי שכשאסיים לעבוד אטיל איתם + לא ניידת אבל הסדנה נשמעת מעולה ואני ממש כמוך בנוגע למתוקים ולפיצות וכו' !!!!

מקווה שאצליח לשמור על עצמי..... בינתיים דיי מצליחה.

תודה ולילה טוב ליאת

אני אומנם חדשה אבל מבינה בחלט על מה אתה מדבר. אחרי הניתוח שאלתי בדיוק את אותה שאלה - איך נמנעים מאכילה הרגשית ברגע שאפקט הניתןח פוחת/חולף. עד היום לא מצאתי תשובה וכנראה שלכל אחד העיניין אישי ומוצא את הדרך שלו. אם אתה יכול ורוצה, תשתף אותנו (אותי) במה אתה חושב שהיא החוליה החלשה - הרי נצמדים למשולש הקדוש - אכילה כל שלוש שעות - שתיה - ספורט. מה לא עבד לאורך זמן? אני קרובה לגיל שלך וגם בלי הניתוח המשולש הזה עזר בעבר, עד שחמקתי החוצה ממנו והצלחתי להגיע לMI 44 . אני נמשכת לבצקים דווקא, אבל כן חשבתי שתזונה וספורט משפיעים על התהליכים הפנימיים ואם הזמן, הגוף פחות נתון לאכילה הלא מבוקרת. איפה מתקיימת הסדנה שדברת עליה? בתודה, לילוש

הבעיה (לפחות אצלי ) היא שאחרי שנה וחצי בכל פעם שהייתי בטוחה בדרך שלי ושמחתי על כך שאני שולטת באכילה אז בתת מודע שלי "שיחררתי" ושמרתי קצת פחות כי אם אני שולטת ושומרת על משקל קבוע והגעתי ליעד אז אני "בטוחה" .

פה הייתה הבעיה שלי כי תמיד הגעתי למצב שבו הכל התגלגל לזה שחזרתי לאכול "ריגשית". צריך לזכור שאין דבר כזה להרפות אלא תמיד להיות דרוכים ואם שמים לב לזה שמגזימים מסיבה כל שהיא אז לעצור מייד (אם לא זה רק מחמיר ופתאום מגלים שהמשקל עלה בכמה ק"ג)

מקווה שעזרתי במקצת.....
ליאת

ליאת, כ"כ חשוב שגם אלה שעברו את הניתוח לפני יותר זמן יהו פעילים וישתפו - אני מאוד רוצה לדעת איך מתמודדים בהמשך. ברור שהאכילה הרגשית לא נעלמת ואני מאוד חרדה למציאת דרכים להתמודד איתה, הרי לא מגיעים למשקלים כאלה סתם. אם יש לך טיפ שכן עוזר להשאר דרוכה אנא תשתפי. אני כרגע מתמודדת עם נשירה נוראית - היה לך את זה? בתודה מראש, לילוש

אני כרגע בחו"ל אבל מצאתי גישה קצרת מועד לאינטרנט
סדנת האכילה הרגשית מתרחשת בבית ציוני אמריקה למיטב זכרוני.עשי חיפוש על רוי הניג-הוא הנטורופאט המוביל.משוכנע שתמצאי.
ולשולה מחמל נפשי-מדוע לא עונים על שאלתי הראשית ?עליתי על איזה סוד מדינה שהשרוול מתרחב ?!אנא תנו תשובה מפורטת
וללילוש-לא מקפיד על השילוש הקדוש:אכילה כל 3 שעות.שתיית מים וספורט.אוכל מנות קטנות לעיתים תכופות יותר,שותה-אבל לא מים,ומתקשה בספורט

תהנה מהחופשה ותיהיה בקשר שתחזור.

עדיין אין מענה
את וודאי זוכרת שולה שהיתה כאן מישהי מהדור שלי שהריצה כל שאלה בכל הפורומים/קומונות הרלבנטיים במין מכרז-מי עונה ראשון
אני לוקאל פטריוט-שומר אמונים למנתחי הבית-אבל נראה לי שלהמתין שבועות למענה קצת חורג מהסטנדרט שלנו (למרות שחוננתי בסבלנות של איכר פלשתיני...)אנא החישי ההתייחסות

ובעניין אחר-עדיין עורכים מפגשים תקופתיים של הפורום כמו שנהגנו לערוך בעבר ??

אולי במקום לשמור אמונים לפורום זה, תפנה את שאלתך לפורום של ד"ר רזיאל. אני בטוחה שהיא תענה במהרה, וכך כולנו נרוויח מתשובה מהירה שמסקרנת אף אותי.
אם אני לא טועה אתה מנותח של ד"ר רזיאל, נכון?7925

כן הייתה נשירה ואפילו אם היה נראה שזה לא יגמר לעולם ......זה נגמר בסופו של דבר!!

השיער שלי לא נראה מלא היום אבל אל תשכחי שאני אחרי המון דיאטות ו - 3 הריונות כך שהשיער שלי בסדר.

איך להתמודד עם העליה במשקל - כתבתי לך שהכי חשוב לשים לב כשזה מתחיל ולעצור את זה כמה שיותר מהר!!!!
קשה לי להגיד לך מה יעבוד אצלך אבל אצלי אני דואגת כל הזמן להעסיק את עצמי (עם שלושה ילדים לא קשה למצוא מה לעשות) ואני קוראת ספר וכאלו מין דברים .
כשאני ניגשת למקרר אני מייד עוצרת וחושבת האם אני באמת רעבה או לא????? והכי חשוב מתי אכלתי בפעם האחרונה???? ואם אני לא באמת רעבה או שלא עברו לפחות 3 שעות מהארוחה האחרונה אני מייד מוצאת לי תעסוקה חדשה..... אוכל זו לא תעסוקה!!! חחחחחחחח

ליאת, מאוד חסר אנשים מנוסים כמוך ומקס להדריך בהמשך הדרך. אפילו דברים פשוטים - אין כמו בעל ניסיון. למשל, את עדיין במעקב דיאטנית? כל כמה זמן? את בקבוצת תמיכה? אני כמוך מאוד עסוקה אבל חשוב לי שזה לא יהיה ירידה - עליה -עליה .... בסרט הזה כבר היתי!!!! חחחחחחחחחחחחח!!! תודה, יום טוב.

אבל בעוד כחודש בערך אני כן אחזור למעקב הדיאטנית.
לא אמרתי לך לעלות ולרדת אלא הפקתי לקחים ממני ולכן אמרתי לך לשים לב כל הזמן בכדי שלא תעלי!!!
אני חוזרת ואומרת שבכל פעם שחשבתי שאני "שולטת" במצב - נוכחתי שזה לא מדוייק וצריך יד על הדופק כל הזמן!!! לכן אני שוב אומרת שהפקתי לקחים ואמרתי לך שימי לב 24 שעות ביממה כפול 7 ימים !!!
שמחה שיכולתי לעזור.

ליאת

מקס שלום!
ראשית, כיף לקרוא את כיתוביך וחוש ההומור מעביר את המסר אחרת, פשוט כיף!
גם אני מותיקות הפורום. שורוולתי לפני כשלוש שנים ואני מודה שגם אני הייתי במקומך. מדבריך אני מסיקה שאתה במודעות למצב ולכן אתה שואל שאלות- זו התחלה טובה מאד.
להשיל 35 ק"ג זה הישג יפה מאד וכעת כשהמטרה לא לעלות במשקל (כי אתה מרגיש שהנפח כבר לא כבעבר) אלא אף לנסות ולהשיל- זה מעולה. אני ממליצה לך בחום לגשת לדיאטנית, לא לוותר לעצמך ועל עצמך. המעבר ממצב "שמן" ל"(מ)רזה" הוא קל ומהנה ומעורר השתוקקות לעוד... אך ההיפך קשה מנשוא! התסכול וחוסר השליטה קשים.
כעת אספר לך עליי... כשנה וחצי לאחר השרוול הרגשתי שגם אני "מאבדת" (שליטה ולא ממשקלי) את הדרך הנכונה. אני ויתרתי לעצמי, לא נאבקתי. גם אני אכלנית מתוקים מתוקה במיוחד, פחות אוכל וגם אני- כמוך הופתעתי לגלות איך מנת פלאפל גולשת פנימה?! הרי זה שווה את כל הדרך שעברנו? ההליך הכירורגי הלא פשוט והשינויים שאחרי?
אני ממליצה שוב לא לוותר כפי שאני עשיתי וחזרתי למשקל השיא שלי, אלא לצאת למלחמה בעצמך, בתאווה לאוכל ולהיעזר - קבוצת תמיכה, דיאטנית...
אז אני לא סיפור ההצלחה של השרוול, השרוול שלי היה תקין לחלוטין אבל הממתקים סייעו לי לאט ובבטחה להגיע למשקל השיא, וכן- לעבור מעקף קיבה. בדיוק לפני חודש.
אני שולחת לך המון כוחות ואיחולי הצלחה. תזכור תמיד ש115 זה בהחלט לא "נושק ל150" וש-97 (פירגנתי לך בקילו) זה בהחלט לא 115.
המון הצלחה!!!
תהל מהצפון.

שלום מקס. אכן הייתי בחו"ל ועל כן סליחה על האיחור בתשובה.
השרוול לא גדל - לא בגיל הזה אבל הוא אכן יכול להתרחב. כידוע לך הקיבה היא שרירנית ואם אתה מנפח אותה יתר על המידה הרבה פעמים, היא עלולה להתרחב. ההמלצה היא לא לאכול עד שאתה מרגיש לחץ ולנסות לשמר את הכמויות שאתה אוכל (לנסות למדוד את הכמות)
מקווה שעניתי לך
בהצלחה

פרופ' מחאג'נה שלום רב,

ראיתי את תגובתך לגבי מדידת הכמויות שאוכלים. האם אתה יכול לומר לנו מהן הכמויות המומלצות בכל שלב?

אני 5 חודשים אחרי ניתוח שרוול - יש ימים שאני לא יכולה לאכול יותר משלוש כפות של מזון בארוחה, ויש ימים שאני יכולה לאכול גם - 10 כפות. איך יודעים מה הכמות הנכונה / מתאימה לכל שלב? (כדי שלא נרחיב את השרוול).

אודה לתשובתך,
נורית

שלום רב,
בנוגע למדידת הכמויות יש להתקדם בצורה הדרגתית ועל פי סבילות אישית.
המטרה לחזור לאכול את מגוון המזונות שהיית אוכלת לפני הניתוח-רק בכמויות קטנות יותר.
נהוג להתחיל עם 2-3 כפיות לארוחה ולעלות בהדרגה. מאוד חשוב להקפיד על לעיסה טובה ואכילה איטית ולא מהירה על מנת לחוש ו"להכיר" את גודל הכיבה החדש.
10 כפות לארוחה נשמע לי יותר מדיי.
רצוי שארוחה תשלב מגוון של אבות המזון,
לדוגמא ארוחת צהרים:
1-2 קציצות דג/ עוף/ הודו/ בקר רזה לא מטוגן
2 כפות פירה / אורז / אטריות
2 כפות ירק מבושל / טרי
חשוב מאוד להיות במעקב של דיאטנית בקהילה על מנת להתקדם במרקם ובכמויות על פי יכולת ולדאוג שאין חסרים תזונתיים.
בהצלחה!

(הייעוץ ניתן ע"י אפרת אלבז סופר, דיאטנית קלינית בריאטרית).

תודה רבה על התגובה. :)
כשרשמתי "10 כפות" כמובן שלא התכוונתי לכפות מלאות.

תודה על ההכוונה ועל התשובה

המשך יום נפלא

כעת נתקלתי בתשובה....