כמה זמן לא היית בפורום הביתי הזה !

כמובן שהעברתי את הפוסט שלך לשאלות נפוצות.
שמור על קשר
חג שמח

אשמח לקבל את המייל שלך לצורך התייעצות
זה עבור בעלי ואני כבר אובדת עצות
תודה!

עופר בשמחה יתמוך , אך המעשה נתון בידי בעלך. עליו לשנות הרגלי אכילה ולהתמקד בדברים נוספים בחיים ולא רק באוכל

סליחה על התגובה המאוחרת ,

לשולה יש את המייל שלי, את מוזמנת לפנות אלי בכל זמן.

אשמח לעזור בכל מידה שתרצו.

הי עופר. עקבתי אחרי מה שכתבת קודם וגם עכשיו. אמרתי כבר שמאוד חסר בפורום את הניסיון של ה"וותיקים". זה מאוד מרשים - 4 שנים במשקל יציב, זה יפה מאוד. אני אישית אשמח מאוד אם תשתף אותנו בטיפים לגבי האכילה הרגשית - חגים, אירועים וכו' כשיש סכנה לאכול לפני שחושבים ולא לאחר חשיבה. מה הכי קשה לך? איך אתה מתמודד עם זה? לגבי הסרת עודפי אור, האם הניתוח כואב? אחרי כמה זמן חזרת לפעילות ספורטיבית? תודה מראש.

קודם כל לדעתי אין דבר כזה "אכילה רגשית", הכל מתחיל ונגמר בראש... הרי אכילה רגשית זה דומה מאוד ל"מעשן סידרתי" שחייב סיגריה אחרי האוכל, אחרי הקפה או לחלופין כאשר ה"עצבים מתעופפים".

לאחר הניתוח שלנו הקיבה שלנו באופן דרסטי קטנה יותר - משמע - אנו צורכים כמויות קטנות יותר של אוכל, עם זאת, יש לזכור כי גם כמויות קטנות של אוכל לא נכון יעלו לנו את המשקל חזרה ואין זה פלא שמי שחושב שישתה מילקשייק או יאכל שוקולד בקרוב ידע שהדרך למעלה קצרה משחשב.

אז איך נפתרים מהמנהג הזה של "השמנים" וגורמים למוח שלנו להתרגל לעובדה שאנו חיים כבר בעולם אחר ? בעולם של אנשים בריאים ?

קצת טיפים שלי:

קודם כל, בטלפון שלי , בשומר המסך יש לי תמונה שלי +70 קילו .. ככה שתמיד אזכור לאן אני לא מעוניין לחזור.. .- לי אישית זה עוזר מאוד. אני מסתכל על התמונה וכבר לא מזהה את האדם שהייתי- מה שבטוח שאני לא רוצה לחזור להיות האדם הזה.. האדם שסבל משברי הליכה, לחץ דם, כולסטרול, ועוד..

חג .... בואו ניקח לדוגמא את חג החנוכה הבא עלינו לטובה עם שלל מאכליו הנהדרים והמשמינים...

לביבות, סופגניות וכל מאכלי החג הם נכס לכרס כמו שאומרים, אך בואו נזכור שמה שנכנס בקלות יוצא באיטיות רבה (אם בכלל). כולנו מכירים את ספירת הקלוריות של הסופגניות הנהדרות וכולנו יודעים שזה חטא לאכול אותם... אך האם אנו נמנעים ? רובנו לא.

אני אשקר אם אגיד שאני לא אוכל סופגניות בחנוכה... אוכל , ובוחר אותם בקפידה רבה , רק את הטובות ... לפני החג אני יושב לי וחושב לי כמה סופגניות החג הזה יכנסו לבטן, ומה אצטרך לעשות על מנת להפטר מהן לאחר החג...

החג הזה טרם החלטתי.
יש 7 ימי חג, בכל יום מונחים לפניך שלל מטעמי החג ואתה צריך להחליט, כן או לא. אני החלטתי שמתוך שבעת ימי החג סופגניה נכנסת אלי לקיבה רק ביום הראשון והאחרון.

למה? כי ביום הראשון כולנו רוצים לטעום... ותמיד צריך שיהיה למה לחכות (הסופגנייה ביום השביעי)... בשבילי זה עבד.. בשאר הימים שכולם אוכלים סופגניות אני שותה תה עם דבש (צריך שייהיה קצת מתוק בפה).

חתונה זה אירוע בעייתי גם ... הרי מי לא אוהב אוכל בחינם (טוב שילמנו בכניסה אבל בכל זאת צריך לנצל את הבופה - שלא נצא פרייאירים).

ובכן , לפני הניתוח בהחלט בעל האולם היה מפסיד עלי כסף, אכלתי מכל הבא ליד (שלא נדבר על הקינוחים).

לפני חתונה או לפני כל אירוע למעשה אני מכין את עצמי - מה זה אומר להכין את עצמך ? רובנו "צמים" לפני חג... יש ארוחה גדולה בערב, אל תאכל צהריים ועדיף שגם לא בוקר.. קח איזה דנונה ותעביר את היום ---- לדעתי טעות גדולה!

אני אוכל, גם לפני ערב פסח. אין שום פסול בלאכול ולהגיע לא מורעב ליל הסדר או לראש השנה. מה יקרא אם לא תאכלו מכל מה שיש על השולחן ?

הכל עניין של גישה, והגישה זה בדיוק מה שאני מנסה להעביר פה כבר הרבה זמן - השינוי בראש.

מקווה שעזרתי :)

לדעתי בעבר כתבתי קצת לגבי החוויה שעברתי עם הניתוח עודפי עור אבל אכתוב שוב:

לפני שנה וקצת עברתי את הניתוח להסרת עודפי העור. קודם כל אני רוצה לציין שלא לכולם יש את הבעיה של עודפי העור, אצל חלק מהמנותחים העור מסתדר בצורה דיי טבעית.

אצלי המצב היה כזה:

בזרועות העור הסתדר בצורה טובה וגם ברגליים לא רע....
הבעיה העיקרית היתה בטן היקפי + גב תחתון. לצערי לאחר הירידה במשקל כמויות העור פשוט היו מטרד .. מטרד שאפילו בהיותי שמן לא חיותי.

הסיבה פשוטה , אתה כבר ירדת במידה מסוימת נגיד במכנסיים, אבל עכשיו העור מפריע לסגור את הרוכסן , מה שגורם לגירויים ולפריחה לא נעימה בכלל. העור הזה בחלקו התחיל גם למות, או לסבול (תשאלו את הרופא - לא יודע את המונח) , העור היה נראה במצב רע, אדמומיות, יבש וכל מיני דברים מהסוג הזה רק הוסיפו להחלטה שלי שצריך להסיר אותו.

ניתוח להסרת עור הינו ניתוח פלסטי אשר מאפשר לנו להוציא את העור העודף ואז למתוח את העור הקיים.

שאלת אותי לילוש, האם זה כואב. יכול להיות שזה שונה מאדם לאדם - לי כאב מאוד. הניתוח עצמו כמובן לא כואב שכן את בהרדמה מלאה. מה שכואב זה ההחלמה, המתיחה של העור היא כאב נוראי לדעתי, בלתי נסבל לפעמים... אך ברוך השם יש כדורים שעוזרים בתקופה הראשונה.

לאחר תקופת ההחלמה - כחודש לאחר הניתוח ... יש להיות זהירים מאוד בכל הקשור לתפרים ... אצלי היו עשרות תפרים וצריך להיזהר לא לעשות תנועה חדה. הכאב לא נשאר תמידי , אך בחודשים הראשונים בהחלט בתנועות חדות אפשר להרגיש עדיין את התפרים או את המתיחה של העור וזה לא נעים.

ספורט חזרתי בהדרגה... קצת הליכה אחרי חודש וחצי.
פעילות ספורטיבית מלאה לאחר שלושה חודשים.

יש לי "פופיק" חדש שנבנה בהתאמה עם המידות החדשות שלי (מגניב לא?)



האמת שמה שנשאר מכל זה -בעיקר צלקות, יש טיפול שאפשר לעשות נגד הצלקות אך אני קצת הזנחתי אותו....

בכל אופן - הניתוח הזה חשוב למי שסובל מעודפי עור קיצוניים... הוא דרך אגב כלול בסל הבריאות ומגיע לכם אם עברתם את אחד הניתוחים לקיצור הקיבה והגעתם למשקל היעד שלכם תוך שמירה עליו תקופה מסוימת.

עוד יומיים יש לי תור למנתח פלסטי בקריות, בנוגע לעודפים שמחתי לשמוע את החוויה שהנני עומדת לעבור.

האם כדאי לבצע כל איזור בניתוח לחוד -בטן ידיים רגליים או באותו ניתוח?

אני לא רופא וממליץ לך להתייעץ עם הרופא.

ממה שאני יודע ונאמר לי עדיף להפריד שכן עדיף להיות כמה שפחות שעות תחת הרדמה , כמו כן יהיה מאוד קשה להחלים ולחזור לשגרה כאשר משותקים בכל חלקי הגוף.