מתקשה לקבל החלטה

שלום לכולם,
בת 30, רוב חיי סובלת מעודף משקל חולני, יש לי מס' חברות אשר עברו ניתוח שרוול בהצלחה
אולם אני מאוד מתקשה לקבל החלטה ותוהה לגבי המצב הפסיכולוגי לאחר הניתוח
יש פער עצום בין הרגלים ישנים למציאות החדשה לאחר הניתוח.
האם באמת ניתן לוותר על ההנאה הצרופה של אכילה ממושכת, נהנתנית, מנחמת, מספקת ומענגת לנצח?
האם מישהו מהמנותחים היה רוצה להחזיר את הגלגל אחורה ולו כדי לחוש כך פעם נוספת?
מלבד החששות הלגיטימיים מהניתוח, קיים אצלי חשש עצום בוויתור על אחת ההנאות הגדולות שלי, אכילה נהנתנית, וכן, גם כפייתית.
ניסיתי למצוא בפורומים, במאמרים, באיזשהו מקום מישהו שמתאר את הפן הפסיכולוגי החוויתי בהתמודדות עם החיים לאחר ניתוח השרוול.
לצערי, לא מצאתי שום פורום או מאמר שמתעסק בנושא (יתכן שלא חיפשתי מספיק טוב. אשמח אם תפנו אותי) אולם אני חשה שיש משהו מאוד לא משקף ברוב הפורומים בנושא רובם עוסקים בהליך הכירורגי נטו ולא עוסקים בפן (אם לא ה-פן) הפסיכולוגי של הניתוח הזה.
אשמח אם תכתבו לי או תתארו בפני את התחושות ואת ההתמודדות האמיתית, ביום יום אחרי הניתוח (גם אם היא כואבת).
אני רוצה לעבור את הניתוח הזה ולא מצליחה לגבש דעה היות וכל מה שאני מוצאת הן סטטיסטיקות יבשות שעוסקות באחוזי הצלחה/תמותה.
כל עדות כנה וסיפור מהלב קטן ככל שיהיה יעזרו לי להבין את העומד בפני המנותח ויסייע לי לגבש דעה.
תודה,
המתלבטת.