תקופה עם הטבעת. כמה בעיות :(

תוכל להתקשר אלי ונראה איך מתקדמים

שלום ליונתן!
ירידה של 30 ק''ג זה המון וזו ירידה ופה ומרשימה.לדיכאון אחרי ניתוח קיצור קיבה יכולות להיות מספר סיבות :
1.תזונה לא מאוזנת שחסר בה את כל אבות המזון,מה שחשוב מאד בגילך המתבגר.אם זו אכן הסיבה זה גורם לחוסר איזון וגורם לבעיות במצב הרוח.
2.ירידה מהירה מידי במשקל.''פרידה ממאכלים שאהבנו מאד לאכל'' הרבה מאיתנו עוברים תקופת פרידה לא קלה מהאכל שאליו היתרגלנו ומהכמויות.
3.התמודדות עם דמוי גוף חדש ואחר,אנחנו מביטים במראה ורואים פתאם מישהו אחר,אנחנו פתאם צריכים לחיות בתוך גוף אחר ללמוד לקבל ולאהוב אותו ,זה לא ברור ומובן מאליו למרות שאנחנו נראים יותר טוב או יותר יפים.
4.התמודדות עם התגובות של החברה והסביבה הקרובה,ולפעמים הסביבה מגיבה לא כפי שאנחנו מצפים מימנה .
מה שאני מנסה להסביר לך שזה נורמאלי מה שאתה מרגיש, שזה לא חריג וכמעט כולנו עברנו מצבי רוח במידה כזו או אחרת מסיבות שקשורות לניתוח שעברנו.
יונתן הפורום אינו הטיפול שאתה צריך ,בפורום אנשים יקשיבו לך ,יעודדו אותך ויכוונו נאותך מה עליך לעשות .אתה צריך לשתף את המשפחה הגרעינית שלך ולחפש יחד איתם איש מיקצוע שיכול לעזור לך ןלתת לך כלים להתמודד עם התקופה הקשה הזו.ללמד אותך לאהוב ולשמוח בהשגים שלך, כי אחרי הכל לא לכל אחד יש אומץ לעבור ניתוח קיצור קיבה ולשנות את עצמו ואת החיים ,שלו ולך יש!!!
איש מקצוע כמו:פסיכולוג או דיאטנית או מטפל הוליסטי או כל אחד אחר שהו מיקצועי (בזה אני בטוחה ששולה זק יכולה לכוון אותך) יעזור לך. בהצלחה לך!

שלום יונתן. דבריה של לולה יצאו מעומק ליבה וכל כך נכונים. מקווה שהפנמת את דבריה.
אשמח לתת לך טלפונים של בני נוער שעברו ניתוח ותוכל לשוחח עמם, על ההתמודדות עם השינוי והשונה.

ולך לולה, תודה על התשובה. לא ציינת האם את מנותחת בעצמך ואם כן איזה ניתוח עברת ומתי.
אני מרשה לעצמי להוסיף את תשובתך ב"שאלות נפוצות" ואשמח לשוחח אתך בכל עת.

אנו מקוות שאכן קראת את התגובות שלנו להודעה שלך , ושאתה אכן מטפל בעצמך.זה חשוב !!!
בבקשה תהיה בקשר בפורום כדי שנדע מה קורה איתך ונמשיך לעזור אם צריך

זה היה כ"כ מדויק וכ"כ במקום!!!
אני מרגיש כ"כ טואובבב!! המשפטים פשוט הגדירו מדוייק איך אני מרגיש והרגשתי...
זה מצחיק, אבל רואים שעשית את הניתוח... :)
עכשיו אני אחרי שבוע מטורף של לימודים שלא נחלתי בהם הצלחה משמעותית..
אני מעודד מעט אבל עדיין, עדיין... יש תחושת מועקה שאני ממש לא יודע להסביר!
אולי גם לך היתה תחושה פתאום שאת עושה דברים לא נכון,
ותחושה של פספוס מסוימת?

נ.ב. לקחתי את המשפטים שכתבת,
סידרתי אותם בהתאמה ובהטעמה, ועכשיו הם מתנוססים על שולחן העבודה,
עם קרדיט ללולה אחת ששינתה את ההרגשה :)

אני רוצה להתייחס שניה למה ששולה אמרה..
אני לא מרגיש עדיין שאני יכול לדבר עם זרים על הבעיה.
אני יודע שבכך אני מסבך אך ורק לעצמי...
אבל זה חלק מהעניין כנראה.
צרות...

תחושת המועקה היא לא נחלתך בלבד, היא גם שלי וכנראה גם של הרבה שלא מודים בכך.

אין לי איך לעודד אותך בנושא מלבד שתדע שאתה לא לבד, אנחנו פה, זרים אבל לא זרים, אף אחד לא ישפוט אותך בכלום וכולנו ננסה לעזור.

אז מזל טוב על הירידה, ושיהיה המון הצלחה בהמשך דרכך.

אני שמחה שלולה עשתה לך "סדר בבלגן". חשוב שתהיה שלם עם עצמך ועם מה שאתה עושה. העיקר שתרגיש טוב עם עצמך...השאר יבוא כבר לבד
בכל אופן....תמיד תמיד תוכל ליצור קשר ותמיד תהיה לך אוזן קשבת
בהצלחה גדולה לעתיד