גם אני קצת הגזמתי עם המתוק...

היי תהלוש. החיים קשים אם נעשה אותם קשים . אני זוכרת שלפני הניתוח לא הייתי נירדמת אם לא הייתי אוכלת 2 חפיסות של שוקולד שלמות ביום וזה עוד כלום לעומת העוגות והעוגיות שהייתי לא נעים לי להגיד בולעת ואוכלת במהירות שחס וחלילה מישהו אחר יגמור את זה.הייתי מכורה למתוק . פשוט שזה היה מגעיל כבר הייתי רואה את עצמי עוברת ליד מראה הייתי עוצמת עיניים ועוברת ממש ככה. הביטחון שלי ירד ל0. מה שאני עושה היום זה ככה:קודם כל אם רק באה לי מחשבה בראש על משהו מתוק אני ישר חושבת על איך שניראתי לפני הניתוח ואני אומרת לעצמי שזה פשוט אסור וזה מגעיל. למרות שיש כאלה שמצליחים לאכול 3 קוביות שוקולד וזה מספיק להם .לי זה לא מספיק אז אני מעדיפה לוותר. אני אוכלת פעם ואולי פעמיים בשבוע קצת גלידה ולא דיאט..יש את המולטיויטמין בסוכריות גילי בכל מיני טעמים שזה ממש מתוק וטעים כמו סוכריה ואפשר עד 4 ויותר ביום שזה בריא וטעים. אני יודעת שזה לא קל לנו . ותאמיני לי מתוק בשבילי זה היה הכל . אם אני מצליחה כולנו יכולים להצליח. ובואו לא נעשה את זה קשה .לחשוב קל וחיובי מאמיי.אני מאחל לך בהצלחה ואת תצליחי.

אני פחות גיבור וגם די לא אוהב את רעיון ההמנעות :
אם את חייבת את המתוק - תעשי לי הקצבה יומית:
יש לנו "מסורת" בעבודה - ב4 אחה"צ קפה וטעמי מהמכונת ממתקים.
אז אני יודע שזה ה"תקציב" ומשתדל חוץ ממנו לא להסתובב סביב קופסת העוגיות בעבודה .
לשעות הערב בבית (עוד זמן מועד לפורענות ) דואג שיהיו קרטיבים במקפיא - קרטיב אחרי ארוחת הערב בדר"כ עושה יפה את העבודה .
לסיכום : לא צריך להיות הסטרי מכל עוגיה או חטיף שנכנס , אבל מצד שני לא להגזים.
אם את יודעת שקשה לך לעמוד בפיתויים - אל תכניסי אותם הבייתה , ואם כן אז בחבילות קטנות ( במבה אישית למשל 15 גרם או מיני טעמי... )
והכי חשוב - בסופו של דבר צריך לזכור שהירידה \ עליה במשקל היא פונקציה של מאזן בין מה שנכנס לבין מה שיוצא .אם את יודעת שהגזמת בהמלך היום תדאגי לעשות מספיק פעילות גופנית בערב לפצות ולאזן .
בהצלחה
ליאור